check
מאמרים | ASPER-HUJI Innovate

מאמרים

cover_26.png

פיתוח בר קיימא - הסטארט-אפים שפועלים לעתיד ירוק יותר

נערך על ידי שיר מאיר | 28 בינואר, 2024
קרא עוד

על בסיס שיעור "מבוא לחדשנות בפיתוח בר קיימא", קטלוג הקורסים של המרכז לחדשנות ויזמות

כאשר מדברים על נושאים כמו קיימות ומשבר האקלים, לחלקנו עולה תמונה של פעילים חברתיים, הפגנות וחנויות יד שנייה. אך הנושא הבוער של פיתוח בר קיימא והגנה על הסביבה חצה בשנים האחרונות את הקווים מסוגיה חברתית- פוליטית ומיצב את עצמו כענף מתפתח ומשמעותי גם בעולם היזמות וההייטק.

פיתוח בר קיימא מתבסס על שלושה דברים עיקריים:

הגנה על הסביבה - חיי האדם תלויים במשאבי הטבע עליהם הוא נשען, וללא משאבים אלו כלכלת ורווחת האנושות לא יוכלו להתקיים בצורה תקינה. פיתוח בר-קיימא דוגל בשימוש במשאבי טבע מתחדשים - לדוגמא, אנרגיה סולארית. 

הוגנות חברתית - פיתוח בר-קיימא שואף לצדק והוגנות חברתית בו חלוקת המשאבים הסביבתיים והכלכליים בין בני האדם היא הוגנת ומאפשרת לכל אדם רמת חיים נאותה. חברה בת-קיימא רואה את עצמה כחלק מהסביבה ומשתמשת במשאבי הטבע באופן מושכל ויעיל, המגן על הסביבה ועל בריאות ורווחת האנשים התלויים בה.

פיתוח כלכלי - פיתוח בר-קיימא מתבטא במציאת פתרונות לצמיחה כלכלית המספקת פרנסה ומחייה נאותה לכל, עם דגש על שיפור רווחתם של אוכלוסיות מוחלשות, ומונעת את דילול משאבי הטבע, זיהום הסביבה, פגיעה תרבותית וחוסר יציבות חברתית.

ואז האו"ם נכנס לתמונה

ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור ה-SDGs, מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. ההצעה כללה 17 יעדים עם 169 מטרות משנה שכיסו טווח רחב של נושאים בקיימות, כמו מיגור העוני והרעב, שיפור הבריאות והחינוך, הפיכת הערים לבנות קיימא, מאבק נגד שינוי האקלים והגנה על אוקיינוסים ויערות.

אז איך אפשר לפתח יוזמות חדשניות שעוזרות לשמור על העולם שלנו?

בעוד ארגוני הקיימות הגדולים מתמקדים לרב בניסיון להוביל שינוי מדיניות של ממשלות וחברות גדולות כדי לצמצם את הפגיעה התעשייתית וההמונית בסביבה, הסטארט-אפים השונים מתמקדים בבעיות סביבתיות נקודתיות ומפתחים פתרונות חדשניים שעונים על הצורך אותו זיהו.

יזמות ירוקה נעה בין מנעד רחב של ארגונים, בין חברות שמפתחות טכנולוגיות חדשות שפותרות בעיות סביבתיות כמו תחליפים מקיימים לפלסטיק ולבשר מן החי ועד לעמותות וארגונים שמשתמשים בטכנולוגיות קיימות ומנגישים אותן לאוכלוסיות מסוימות כדי ליצור אימפקט חברתי וסביבתי.

ב-2022 ערכה חברת Seagate העולמית את תחרות ״חדשן השנה״ בנושא קיימות ואיכות הסביבה. מתוך עשרות חברות שהגישו מועמדות, הזוכה בתחרות הייתה חברת הסטארט-אפ הישראלית Solutum, שהצליחה לפתח חומר המהווה תחליף מתכלה לפלסטיק. מייסדת החברה, שרון ברק, עבדה בעבר בחברה שמפתחת תוספים לתעשיית הפלסטיק, לאחר שהתוודעה לנזק הסביבתי העצום של התעשייה בה היא עובדת, היא החליטה לעזוב את מקום עבודתה ולמצוא פתרון לבעיית הפלסטיק הדחופה. לאחר מספר שנים של מחקר ופיתוח, הסטארט-אפ שהקימה הצליח ליצור תרכובת ייחודית של חומר זול יחסית שנראה בדיוק כמו פלסטיק אך חזק ממנו, וחשוב מכך- החומר מתכלה לגמרי במגע ממושך עם מים. כיום החברה כבר פועלת עם מגוון חברות מובילות בשוק, כמו קוקה קולה וקולגייט, ומפתחת מוצרים מתכלים המחליפים את אריזות הפלסטיק הסינתטיות.

Homebiogas גם היא חברה ישראלית שעוסקת בפיתוח בר קיימא. החברה פיתחה מערכת לייצור גז בישול על ידי תסיסה של חומרים אורגניים. המערכת פועלת ללא חשמל ומייצרת אש נקייה לבישול ביתי ושאריות הפסולת מהתהליך יכולות לשמש כדשן אורגני לגידול יבולים וירקות. המוצר שפיתחו נותן מענה מעשי גם לקהילות במדינות מתפתחות בהן יש בעיה של חיבור למשאבים כמו חשמל וגז, וגם לחברות מערביות שמעוניינות לצרוך גז באופן אקולוגי ולהפחית בזיהום.

Solutum ו- Homebiogas הן רק שתי דוגמאות מתוך מאות חברות וארגונים ישראליים שפועלים לשפר את העולם של כולם עולם היזמות הירוקה פתוח ליזמים ממגוון תחומים שיכולים להוביל פרויקטים משני מציאות שעוזרים לעולם להתקדם למקום טוב יותר. אנחנו מזמינים את כולכם.ן להצטרף לעשייה המבורכת הזו!

 

על בסיס מערך שיעור שהוביל אריאל אבירם, סטודנט דוקטורט במחלקה לגיאוגרפיה

 

קראו פחות
entrepreneurial_mindset_-_banner

המיינדסט היזמי – איך להישאר רלוונטיים בשוק העבודה המשתנה

נערך על ידי שיר מאיר | 31 בדצמבר, 2023
קרא עוד

מתוך שיעור "ארגז הכלים היזמי", קטלוג הקורסים של המרכז לחדשנות ויזמות

entrepreneurial_mindset_-_banner

העולם שלנו משתנה במהירות מסחררת. כיום משערים כי ב-15 שנה הקרובות, 40% מכוח האדם במשק יוחלף על ידי טכנולוגיה(!) בסקר של מקינזי מ-2023 נמצא כי 75% מדור ה-Z (צעירים בני 15-25) מודאגים מביטחון תעסוקתי. מדובר על מגמה הולכת וגדלה של דאגה אשר מחמירה מדור לדור.

כבר היום אנחנו יכולים לראות מקצועות שנמצאים במגמת ירידה בעקבות חידושים טכנולוגיים שתופסים את מקומם של עובדים אנושיים. במקומות רבים בעולם ניתן כיום לשלם בסופר באמצעות קופות חכמות ללא צורך בקופאיות, אם בעבר נהגנו לפנות לסוכן נסיעות שיעזור לנו לתכנן את הטיול המושלם ולמצוא את הטיסות המשתלמות ביותר - כיום יש מגוון אתרים ואפליקציות שיסייעו לנו בתכנון הטיול בקלות ללא צורך בסוכן. עם התפתחותה המואצת של הבינה המלאכותית שמסוגלת לייצר במהירות דברים כמו קוד, עיצובים גרפיים וחומרים שיווקיים, אנו צפויים לראות שינויים גם בעולמות תעסוקה מודרניים כמו תעשיית ההייטק.

אז איך אפשר להיערך לשינויים העתידיים בשוק העבודה?

אם אתם תוהים האם המקצוע שבחרתם יהיה רלוונטי גם בשוק העבודה בעתיד, תופתעו לשמוע כי מעל 50% מהמשרות שיהיו קיימות ב-2030 עוד לא הומצאו! נראה כי כבר בשנים הקרובות נראה התפתחות של מקצועות עתידיים כמו יוצרי תוכן, מומחי AI, מורים מקוונים ועוד…

תחזיות אלו אולי יכולות להוביל לבלבול וחוסר ודאות לגבי עתידנו המקצועי, אך מה שאנחנו לומדים מכל השינויים הללו הוא שחשוב שנהיה גמישים. אין לדעת אם המסלול המקצועי שבחרנו לעצמנו ימשיך להידרש בעתיד, והדרך הטובה ביותר להתכונן היא להכין את עצמנו לשינויים שיבואו ולפתח סט כישורים שישמש אותנו בכל מקום אליו נגיע.

אחד הדברים המשמעותיים הנדרשים בשביל לצלוח את השינויים בשוק העבודה המשתנה, הוא אימוץ המיינדסט היזמי (Entrepreneurial Mindset) - הדרך שבה היזם או היזמת חושבים ומתנהגים. מדובר על סט של מאפיינים, התנהגות וכישורים שגורמים לאדם לפעול בצורה יותר יזמית ביום יום. חשוב לציין שזה לא שיש לכם.ן את זה או לא, מדובר בסט שרירים שצריך לפתח ולאמן. חשיבה יזמית עוזרת להצליח בזיהוי הזדמנויות, פיתוח ביטחון בלקיחת סיכונים, תיווך רעיונות בצורה ברורה והסתגלות והתאמה לקשיים שעולים בדרך.

את המיינדסט היזמי ניתן לפרק לשמונה תכונות מרכזיות:

Flexibility and Adaptability

היכולת והמוכנות לשנות את התוכניות המקוריות על מנת להתגבר על מכשולים. עלינו להיות ערים וערות לשינויים סביבנו ולהתאים את עצמנו, אם בכלי לימוד חדשים, שפות תכנות, או שיטות עבודה שונות לעולם התעסוקה המשתדרג ומשתנה.

Creativity & Innovation

היכולת לחשוב על רעיונות וליצור פתרונות לבעיות ללא מבנה מוגדר. חברה שלא מתעסקת בחידוש מוצריה באופן שוטף עלולה להיתקע ואף להישאר מאחור (זוכרים.ות את Nokia?). אותו דבר אפשר לומר על אדם שאינו מפתח וממציא את עצמו מחדש!

Initiative and Self Reliance

היכולת להוביל פרויקט ללא ליווי והדרכה, התגברות על מכשולים בצורה עצמאית. חשוב להיעזר באנשים סביבנו וגם לשמוע את דעתם אבל עוד יותר חשוב להבין מתוך זה מה אנשים באמת צריכים. חשוב לדעת לסמוך על היוזמה שלך ולהאמין בדרך, גם אם זה לא תמיד ברור לכולם סביבך. הנרי פורד אמר פעם, שאם הוא היה שואל אנשים מה הם רוצים, היו עונים לו - סוסים יותר מהירים.

Communication & Collaboration

היכולת לבטא באופן ברור רעיונות לקהל מוגדר, ולהניע אנשים לפעול למען מטרה משותפת. מיזמים דורשים שיתוף פעולה בין המון אנשים - אי אפשר לעבור את הדרך לבד, ותקשורת טובה מובילה לשיתוף פעולה מוצלח יותר. ביחד, תכונות אלו הם המפתח למיזם מוצלח (וגם לזוגיות טובה).

Critical Thinking

היכולת ליישם חשיבה ביקורתית מבוססת תהליך, בחינת בעיה ממגוון רחב של פרספקטיבות, ושימוש בהגיון הזה על מנת לקבל החלטה. אנשים בעלי חשיבה ביקורתית בריאה יכולים להסיק מסקנות מועילות ממידע שהם מקבלים, ולהבחין בין פרטים שימושיים ופחות שימושיים כדי לפתור בעיות או לקבל החלטות.

Opportunity Recognition

היכולת לראות ולחוות בעיות כהזדמנויות ליצירת פתרונות. הרבה מיזמים מוקמים מתוך צורך של אנשים שלא מקבל מענה. אך זיהוי הזדמנויות אינו מוגבל רק לרעיון הגדול הבא, אלא גם בעבודה היומיומית, בניצול הזדמנויות וצבירת ניסיון.

Comfort with Risk

המסוגלות להתקדם עם החלטה למרות חוסר הוודאות והאתגרים שהיא עלולה להביא. בכל פעולה יש ממד של סיכון. בעולם המקצועי, הסיכון יכול לבוא לידי ביטוי בעמידה במקום וחוסר התקדמות ואף במעבר בין משרות ותפקידים, אך קיימת גם אפשרות שהיא תניב לנו רווח. וולט דיסני, ג'ף בסוס, אלביס פרסלי ואופרה ווינפרי הם כולם דמויות שנכשלו בדרך להצלחה. No pain, no gain!

Future Orientation

עמדה אופטימית עם התמקדות בהשגת היכולות והידע הנחוצים לשלב הבא - למשל כניסה לשוק העבודה. בעולם היזמות, חשוב להסתכל כל הזמן קדימה אל העתיד, ולהתמקד בהצגת הכישורים המתאימים למסלול המקצועי שלנו. בין אם בקורסים האוניברסיטאיים, התמחויות, משרות שונות ותוכניות לימוד במרכזי האוניברסיטה - כל אלו יכולים להקנות את הכלים לצעדים הראשונים בקריירה.

כפי שכבר ציינו, תכונות אלו אינן מולדות. יש לעבוד ולפתח אותן על מנת להשתפר ולצמוח! וכן, כדאי להתחיל בשלב כמה שיותר מוקדם. זהו מסע מתמשך ולא שינוי שקורה בבת אחת, צריך לעבוד על מנת להגיע לנקודה בה אנו רוצים להיות, כי העבודה על עצמנו לעולם אינה נגמרת.

 

קראו פחות
Tell me a story

סטוריטלינג - איך לספר את הסיפור שלי?

גיא גולדשטיין | 16 ביולי, 2023
קרא עוד

מתוך שיעור "הפיץ' שלי", קטלוג הקורסים של המרכז לחדשנות ויזמות

Tell me a story

היכולת לספר סיפור בצורה טובה היא כלי לכל דבר ועניין. בין אם בהצגה עצמית אינטימית בראיון עבודה, או בפרזנטציה חוצבת להבות מול חדר מלא באנשים - היכולת להשאיר רושם בלתי נשכח ולשווק את הרעיונות שלנו בצורה מעניינת, מפתה ומושכת תשומת לב היא חובה. סיפורים תמיד היו ותמיד יהיו, הסוד הוא לדעת איך לספר אותם :) 

שמים את הסטורי בסטוריטלינג

סטוריטלינג (הדרך לספר סיפור) היא אמנם אמנות, אך יש מדע מאחוריה. המפגש בין הרציונליות לרגשיות האנושית מובילה לתוצאות אפקטיביות - סיפור ללא רגש יהיה זכיר פחות מסיפור שעורר תחושות אצל המאזינים.ות. סטוריטלינג טוב הוא מחמיא לחוויה של האנשים שבחדר, ולא מפריע לה. 

 

הפילוסוף היווני אריסטו עסק בעקרונות השכנוע בחיבורו "על רטוריקה" והציג שלוש פניות הנדרשות להעבר המסר ושכנוע קהל היעד: 

אתוס - על הדובר.ת לבסס אמינו ולשכנע את הקהל על סמכותו.ה לדון בנושא.

פאתוס - הצגת טיעון הפונה לרגש ועל כן יותר משכנע.

לוגוס - הצגת טיעון הפונה להגיון, "האפשרות שאני מציג.ה היא האפשרות הנכונה היחידה".

 

פניות אלו מבססות את האלמנטים עליהם בנוי סטוריטלינג נכון, אותם ניתן להתאים באופן מיידי לפרזנטציה הקרובה שלכם.ן.

שימו לב 3> הקסם האמיתי הוא לאזן ולהתאים את העקרונות לסיטואציה, ולא להפך!

 

אלמנטים בסטוריטלינג - עקרונות שיעזרו ללכוד את הקהל ולהיות זכירים.ות
 

  1. ספרו סיפור אישי - לסיפור אישי תמיד יש את היכולת לתפוס את הקהל (בעיקר אם מתעסקים בהתגברות על מכשולים)

 
  1. יצירת מתח - סיפור טוב מכיל קונפליקט ועלילה. אם יש לנו את שני האלמנטים האלו, אנחנו בכיוון טוב. אפשר לספר את הסיפור בצורה כרונולוגית, או להתחיל בשיא ולחזור אחורה. העיקר: לבנות מתח!

 
  1. לקרב את הדמויות למציאות - דמויות הן הלב של כל סיפור. בסיפור, הכניסו פרטים על הדמות שמאפשרים הזדהות איתה, בנו לה אופי, הפכו אותה למורכבת וסחפו את הקהל לתוך חייה.

 
  1. כוונו לרגע שיא - החלק בהרצאה שיזכרו, וגם ידברו עליו שבועות לאחר מכן. זה יכול לקרות בעזרת דרמטיזציה, תמונות מעוררות מחשבה או סטטיסטיקה מפתיעה.

 
  1. סחפו את הקהל עם הסיפור שלכם.ן - כל מילה ותמונה בפרזנטציה פועלות יחד ומשרתות את הסיפור - ההצלחה של סיפור טוב (בשילוב עם מצגת) היא לאפשר לקהל חוויה חושית של צפייה, מגע או שמיעה שמקרבת אותו לנושא

 

אם תרצו לדעת עוד על סטוריטלינג ובכלל על כלים נוספים בעולם היזמות, חדשנות, טכנולוגיה, עסקים ועוד - כנסו לקטלוג התוכן שלנו והזמינו אותנו להרצות!

קראו פחות
gbvrh_vkhdshnvt.jpg

גבורה וחדשנות

ליאון בן נס ואנונו | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

יציאת מצרים. זיכרון השואה. סטארטאפ ניישן. חדשנות.

גבורה וחדשנות

לרבים מאיתנו המילים האלה יראו כמו אסופת מילים שאינן קשורות זו לזו, אבל חלק מאיתנו יראו את הקשר די מהר.

נתחיל מהסוף - בחול המועד פסח 2021, התקיים האקתון הגבורה 2021. מאות משתתפים החליטו להמיר חלק מחופשת הפסח שלהם לטובת התנדבות טכנולוגית-יצירת מוצרים מוגמרים למען גיבורי השואה שאיתנו ואלו שאינם. בעזרת תשתית טכנולוגית סופר מתקדמת שסיפקו ענקיות טכנולוגיה יכלו המשתתפים להתחיל את ההאקתון מנקודת התחלה מתקדמת מהרגיל.

אבל בואו ניקח צעד אחורה? למה בעצם זכרון השואה צריך חדשנות? כי מי שחיפש.ה חדשנות, זה כנראה מאחר ומשהו בשטאנץ הרגיל לא עובר לכם. אבל מה בדיוקק? הרי לרובנו אין בעיה עם הטקסים, הסיפורים, העדויות והצורך לעשות, ובעיקר עם הצורך לעצור מלכת, לקחת יום אחד בשנה להרכין ראש ולומר, אנחנו זוכרים את הקורבנות. אז למה השטאנץ לא עובד לנו? אני רוצה להציע זווית חדשנית להסתכלות על הזיכרון.

כמי שיזם את ההאקתון, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם שותפיי, אנחנו רוצים שזיכרון השואה יעצים אתכם, ובמקום קורבנות תסתכלו על כל מי שהיה שם כגיבורים וגיבורות המתגברים ומתגברות.

שיח של עוצמה והעצמה, לעומת שיח של קורבנות וחולשה – זה הטוויסט שלנו במצעד הגבורה, וזה מה שאנחנו עושים ב-3 השנים האחרונות.

לאורך המאמר הקרוב, ננפץ אמירות מסוימות, ונציע חדשות. חשוב לומר מראש, אנו לא באים להחליף, אלא בעיקר באים לעדכן, להוסיף, להבהיר שיש צורך בדרך מעט שונה. אם לומר את האמת, המהלך הרעיוני הזה אינו ייחודי לנו – שהרי לפני כמה ימים שרתם.ן כולנו בגאון ובעוצמה "עבדים היינו", ואפילו לא חשבתם.ן על כך שדי מוזר לשיר באופן כה חגיגי על כך שהיינו עבדים. המסקנה המתבקשת היא שביחס לתקופת עבדות מצרים, תקופה חשוכה לכל הדעות, עברתם.ן את אותו תהליך שאנו מבקשים להעביר א.נשים ביחס לזיכרון השואה כיום.

שהרי, גם במצרים העבידו אותנו בפרך וביקשו להשמידנו, ואם להיות כנים, כנראה שדרך הזכרון שבחרנו, הממרקרת את העוצמה וההשראה סייעה לעיצוב הזכרון, כי אלפי שנים אחרי, אנחנו עדיין זוכרים את עבדות מצרים, אבל יותר מכך – את היציאה מעבדות לחירות.

אגב, לא רק אנחנו זוכרים - כל שלושת הדתות מספרות את סיפור יציאת מצרים, אלפי שנים לאחר שהתרחשה. אז אם שם זה הצליח, שווה ללמוד דבר או שניים מאותם יהודים חכמים שהנהיגו לנו מסורת אקטיבית לפסח. מסורת שזוכרת את גבורת רוח האדם וההתגברות היומיומית ולא רק את מה שנעשה לנו.

חזרה לימינו- כאמור, מעל ל-600 נרשמים, מאות משתתפים ומשתתפות, חול המועד פסח, הופך לחג התנדבות טכנולוגי למען גיבורי השואה. אותה חופשה שבה אנו חוגגים את גבורת רוח האדם מלפני אלפי שנים, שימשה בחול המועד פסח כאירוע התנדבות המוני שחוגג את גבורת רוח האדם שהתקיימה לפני פחות ממאה שנים.

משרד החוץ, Asper Huji Innovate, אלביט מערכות, !AWS, IMPACT, סינמדיה, עמותת בוגרי 8200, AnD Ventures הינם רק חלק מהארגונים שלקחו חלק בהאקתון הגבורה הזה, השלישי במספר.

הכל התחיל בקורס מ"פים בצה"ל במילואים, מסע עדים במדים, ובקשה קטנה - "בואו תעזרו". בהתחלה היינו ציניים, "למה צריך את עזרתנו?", ואז הבנו – הסיפור הכי גדול של העם שלנו, זולג לנו מבין האצבעות.

למה? כי זה נכון שכולם יודעים שהייתה שואה, אבל רובנו מעדיפים לדחוק אותו ליום אחד ספציפי. יש אפילו סיבה טובה – שפינוזה הגדיר זאת טוב מאיתנו: "נפש האדם מתרחקת מכל מה שמפחית מעוצמתה, ומחפשת את כל מה שמעצים את רוחה". אנחנו מתרחקים ממה שטראומטי, ומחפשים את מה שנותן לנו כוח. חגי ישראל, חגים שברובם חוגגים את גבורת רוח האדם, הן דוגמא מצוינת לצדקת שפינוזה.

לבסוף- אנחנו לא עם שמתפאר בנצחונות ובשליטה על עמים אחרים, אנחנו עם שמתפאר בכך שלמרות שבכל דור ודור ניסו להשמיד אותנו, בכל דור ודור הצלחנו להתגבר, לשרוד, ולצמוח.

את המסר החשוב הזה, לקחנו גם לזיכרון השואה: במקום להתמקד במכלול הזוועות ובהשמדה ההמונית,, אנו מציעים להיכנס לתוך נבכי נפשם של מי שהיו שם, ואז להבין שכאשר אין לך מזון, מים, בגדים חמים, שעות שינה – מספיק לעשות צעד אחד קדימה כדי שיתקיים מעשה גבורה.

מסר כזה, ניתן לקחת אינו לאורך כל השנה- קשה? בואו נעשה עוד צעד אחד קדימה, פשוט כי הם עשו, ובמצבים הרבה יותר קשים.

מצעד הגבורה מטמיע את אותו מסר בתוך העשייה החברתית, בצורה אקטיבית. אלפי אנשים שנרתמים במהלך השנה להתנדבויות מעצימות, כי זוכרים את ההתגברות במצבים בלתי אפשריים, וככה גם אנחנו יכולים להתגבר על קשיי היומיום, ולהתנדב איתם ולמענם, קהילה שיוצרת למען הקהילה.

שאלתם את עצמכם מה יקרה ביום שלא יהיו שורדים?

אם נעשה את העבודה טוב מספיק, נצליח להגיע למצב בו אנו מטמיעים את זיכרון השואה בעשייה החברתית, התנדבות שאינה רק התנדבות, התנדבות שהיא שימור של זיכרון השואה – של הסיפור של כולנו, מאירופה, דרך צפון אפריקה ועד לשורד השואה האתיופי. בדיוק כפי שיציאת מצרים מחברת בין כולנו, כך גם הטראומה הזאת, כי היטלר לא הבחין בין יהודי שחום או לבן. יהודי הוא יהודי, והוא בן מוות.

אז עכשיו זה הזמן שלנו להעביר את המסר. לספר לכל העולם, שבמצבי משבר גדולים אנחנו יכולים להתגבר, לעשות למען האחר ולחשוב על האחר. כי מי שמצליח לייצר כל כך הרבה אופטימיות ביחס ליכולת לשרוד, יודע לוותר קצת מעצמו, גם בלי לדעת איך היא או הוא יסתדרו.

בעינינו זו בדיוק המשמעות של גבורה, שלושה מרכיבים קטנים שמתכנסים לפעולה אחת פשוטה: (1) אופטימיות (2) אקטיביות (3) אחדות (סולידריות).

שיח הגבורה היומיומית שטבוע בנו כל כך עמוק (איזהו הגיבור הכובש את יצרו, גבר, גברת, ועוד'), הוא שמאפיין אותנו מאז ומעולם. הוא גם חלק משמעותי ב-DNA היזמי של אומת הסטארטאפ. אופטימיות ואקטיביות הם בדיוק המאפיינים של כל יזמ/ית מוצלחים.

האקתון הגבורה לא נועד רק לייצר קוד – האקתון הגבורה הוא דרך לחבר ולקשר. זוהי דרך להגיד לאומות העולם, בואו ניצור ביחד אוקיינוס כחול של עשייה, כי היופי בטכנולוגיה טמון בכך שהיא מייצרת יותר. 1 ועוד 1, לא שווה רק 2, אלא פתאום רעיון חדש שיוצר עוד, שפע שנובע מכך שהצלחנו להתגבר על מכשולים, לעשות וליצור משהו חדש.

זהו המסר שאנחנו רוצים לחלוק עם עמי העולם – בואו נזכור יחד שאפשר להתגבר על הקשיים ולחשוב על האחר, להיות גיבורים וגיבורות – בדיוק כמו שהם היו!

קראו פחות
hqshbty_llqvkh_yzv_tvt.jpg

הקשבתי ללקוח, איזו טעות

יואב ענקי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

פעם קיבלתי אימייל ממנכ"ל מבריק שהשתמש בתוכנה שבנינו לחברה שלו.

הקשבתי ללקוח

אני לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל זה היה משהו כזה:

היי יואב,

אנחנו ממש אוהבים את התוכנה שבנית. תודה!!

הייתה לי מחשבה: מה אם התוכנה תוכל גם לשתף אוטומטית תמונות של רובוטים עם הקהל שלי? זה יהיה סופר מועיל!

בברכה,

יהודה (השם האמיתי שמור במערכת).

הפונקציה האמיתית שיהודה ביקש הייתה הרבה יותר הגיונית משיתוף תמונות רובוטים. הבקשה נשמעה לי הגיונית, חכמה, ובאופן כללי היא הרגישה כמו הדבר הנכון לעשות. אבל רציתי להיות קצת יותר חכם מזה, ולכן שלחתי סקר לכמה משתמשים נוספים שלנו, כדי לשמוע מה דעתם על שיתוף תמונות רובוטים. כולם אמרו משהו דומה: ״כן, תמונות רובוטים זה נהדר! הלוואי שתבנו את הפיצ׳ר הזה!״

מי אני שאתווכח? בילינו כמה שבועות בבניית וליטוש הפיצ׳ר החדש. אספתי אינספור תמונות מגניבות של רובוטים להוסיף לתוכנה. שייפנו והידקנו כל פינה. ההתרגשות הייתה בשיאה - ואז שחררנו את הפיצ׳ר החדש לקול דממה רועמת. אף אחד לא השתמש בו. הוא היה כישלון מוחלט.

רק אז הבנתי: יש דיסוננס בין הבעיות שאנשים חווים לבין המשוב והפתרונות שהם חולקים איתנו, היזמים. זו עובדה ידועה במחקר אקדמי: אנשים אומרים את מה שהם חושבים שאתה רוצה לשמוע, לאו דווקא את האמת הבוטה והאכזרית. זה נכון גם ביזמות.

וגם אם יש כנות ברוטלית (בקטע טוב), עדיין יש בעיה מאוד משמעותית בפידבק: גם כשמישהו משתף בבעיה אמיתית ובוערת שהוא חווה, הפתרון שהוא מציע הוא תוצאה של כמה דקות בודדות של מחשבה מצידו, במקרה הטוב. במקרה כזה, הבעיה מאוד אמיתית, אבל הפתרון המוצע לא מספיק מחושב. אי אפשר לצפות ממשתמש שימצא פתרון טוב לבעיה משמעותית בהשקעה כל-כך נמוכה של זמן ומשאבים. האם היינו מקבלים פתרון לבעיה מורכבת, שעובד שלנו חשב עליו פחות מדקה?

כיזמים, אנחנו אלו שאחראים לחשוב על הפתרונות, לא המשתמשים שלנו.

אז מה עושים במקום?

צריך לשמוע את הפתרון המוצע ולקלף ממנו את כל השכבות, כמו בצל, עד שמגיעים לבעיה האמיתית הנמצאת בבסיסו. אם הייתי מבין את הבעיה ביסודיות, אולי הייתי מצליח לבנות פיצ׳ר שאנשים באמת היו משתמשים בו. או אולי הייתי מבין שהבעיה הבסיסית היא בכלל לא בעיה שאנחנו מעוניינים לפתור.

במקרה של יהודה, למשל, יכולתי לשאול אותו: ״למה אתה רוצה לפרסם תמונות של רובוטים?״. אולי יהודה היה עונה שהוא מנהל דף מעריצים של אופטימוס פריים?

סיכומו של דבר: כשמוצע לנו רעיון, אנחנו צריכים לרדת לשורש העניין, לבעיה שקדמה להצעה. כשנאתר אותה, ולפעמים יידרשו לא מעט דיבוב והזמנת ביקורת אכזרית, הפידבק יהפוך לדבר הכה יקר הזה, שמצדיק את ההמלצה של כולם לרדוף אחריו. אבל לאמץ את הרעיון כלשונו? פחות. בדרך לאופטימיות, עוצרים בקצת סקפטיות.

קראו פחות
hkvkh_hlyvn_shl_hqvrvnh.jpg

הכוח העליון של הקורונה

עו"ד שי ינובסקי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

בתקופה חריגה זו, מתעוררות שאלות רבות לגבי תחולתם ויישומם של הסכמים שונים

הכוח העליון של הקורונה

האפשרות להביא לביטולם (או דווקא לדרוש לאכוף אותם בכל זאת, לפי העניין), לעכב ביצוע התחייבויות מכוח אותם הסכמים (או דווקא לדרוש ביצוע מיידי של אותן התחייבויות, לפי העניין), והכול בחסות משבר הקורונה.

השאלה המיידית המתעוררת הינה האם הסיטואציה הנוכחית נכנסת בגדר המושג "כוח עליון" או "Force Majeur" ומהווה עילה לביטול ההסכם ללא פיצויים. האינטואיציה הראשונית של כולנו, אני מניח, היא לקבוע בוודאות שכן- הרי הקורונה "נחתה עלינו משמים" לצערנו, אינה בשליטת מי מהצדדים, לא באשמת מי מהצדדים, אף אחד לא יכול היה לצפות אירוע יוצא דופן שכזה, ואף אחד לא יכול היה לחזות אותו מראש או למנוע אותו. הלא כן?

ואולם, בחינה מעמיקה יותר מלמדת כי "מגיפה" או "מחלה" אינה נכללת באופן ספציפי ברשימה הסגורה של אירועי הכוח העליון המופיעה במרבית ההסכמים הקיימים (אגב- בימים אלו הרשימה כבר מעודכנת בהתאם, מטבע הדברים). גם סעיפי כוח עליון בהסכמים המחילים רשימה פתוחה יותר, , כגון תוספת של "לרבות נסיבות אחרות שאינן בשליטת הצדדים" בסוף הרשימה, אינם ברורים דיים ויש צורך לבחון את נסיבות כל מקרה לגופו.

ומה לגבי ס' 18א לחוק החוזים (תרופות)- סיכול חוזה- הקובע כי הפרת חוזה כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לחזות מראש, שלא בשליטת הצדדים, וקיום החוזה באותן נסיבות בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים- לא תהווה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים? שוב, לכאורה התשובה פשוטה, הקורונה מתאימה ללשון הסעיף ככפפה ליד. ואולם- ההלכה הפסוקה קובעת גישה מאוד מצמצת בנוגע לעילות לסיכול חוזה- כך לדוגמא, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון השנייה, וכן נזקי כפור וקרה לחקלאות, לא הוכרו כעילות לסיכול, אז נראה שגם כאן, העלילה מסתבכת...

בנוסף, סעיפי הכוח העליון והסיכול קובעים כי לא די להסתמך על העובדה שהנסיבות נשוא ההפרה לא היו ניתנות לצפייה מראש, אלא יש צורך להוכיח כי הצד המפר עשה את כל שבאפשרותו כדי לקים את ההסכם ולהימנע מהפרתו.

יש לבחון באופן ספציפי את הנוסח של סעיפי ההסכם הרלוונטיים- האם נקבע כי על-מנת להפעיל את הסעיף יש להוכיח כי בשל אירוע הכוח העליון הצד המפר מנוע מלקיים את הוראות ההסכם? נפגעת יכולתו לקיים את הוראות ההסכם? האירוע מעכב את יכולתו לקיים את ההסכם? למונחים אלו משמעות רבה בפירוש הוראות ההסכם לעניין זה.

כמו-כן, ישנם חוקים ספציפיים המטפלים בסוגיות כוח עליון לגבי סוגי הסכמים מסוימים- למשל, בנוגע לרכישת כרטיסי טיסה- חוק טיבי (חוק שירותי תעופה הקובע כי בנסיבות מסוימות נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.

מניסיוני, לאירועים בלתי צפויים כגון הקורונה אין בד"כ תשובות ברורות מפורשות בהסכם והפתרון נעוץ במו"מ בין הצדדים. צריך להבין שגם הצד השני נפגע מאירוע הקורונה וגם אותו תפס האירוע "לא מוכן". אין ספק ששני הצדדים לא ציפו לנסיבות הללו, ויכול להיות שבהתאמות כאלו או אחרות ניתן בכל זאת יהיה לקיים את רצון הצדדים. ככל ויש פתח למו"מ אפשר לגלות גמישות ו"לפתוח את החוזה" מחדש, בהתאם לנסיבות החדשות. זו ההזדמנות לשנות גם סעיפים אחרים בהסכם לפי ההנחיות (למשל במקרה של חוזה למתן שירותים- מתן אפשרות לתמיכה מרחוק במקום תמיכה פיסית במקרה של אי-יכולת להגיע למקום העבודה, גמישות בלוחות הזמנים, וכיוב').

קראו פחות
hmptkh_shly_lhtslkhh_.jpg

המפתח שלי להצלחה? חוסר יעילות!

יואב ענקי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

רק למקרה שבוט חדשות חצי-אוטונומי עדיין לא סיפר לכם.ן: אנחנו בעיצומה של מהפכת בינה מלאכותית.

המפתח שלי להצלחה? חוסר יעילות!

בשנים האחרונות רובוטים למדו לזהות פרצופים, לכתוב מאמרים, לעצב אפליקציות ולהתחזות לשחקני קולנוע. רובוטים יכולים כיום לבצע אינספור משימות ביעילות מרשימה, ולחסוך לנו, בני האדם, שעות רבות של עבודה רפטטיבית. כל חברה שמכבדת את עצמה כבר עובדת קשה כדי לבנות אלגוריתמים של בינה מלאכותית לייעול הפעילות שלה, וזה דבר נפלא - הרובוטים עושים את העבודה הקשה, והעובדים האנושיים יכולים, בתיאוריה, לשבת רגל על רגל ולשחק סודוקו.

הבעיה היא שתוצר לוואי של התהליך הזה הוא שחברות נוטות לאבד את האנושיות שלהן, והאנושיות הזו היא תכונה הכרחית ביזמות. מחקרים הראו שבני אדם לא אוהבים לדבר עם רובוטים בתמיכה טכנית, אפילו אם הרובוטים הללו מספקים שירות מהיר ויעיל יותר ממקביליהם האנושיים. אנחנו לא אוהבים שהמוצרים שלנו מתוכננים בלי נגיעה אנושית, או שהטקסט השיווקי נשמע מהוקצע ורובוטי מדי. חשוב לנו להרגיש שיש בני אדם אמיתיים מאחורי החברות שאנחנו מתנהלים מולן.

הרכיב שמעניק לעבודה אנושית את האנושיות שלה הוא חוסר היעילות. היכולת לכתוב משפטים קצת ארוכים או פואטיים מדי, לבנות מוצרים שלא מריצים A/B tests על כל פעולה של המשתמש או להביע אמפתיה ללקוחות כשהם פונים לקבל תמיכה - כל אלו דברים שלא מועילים לרווחיות של העסק, אבל הם בהחלט עוזרים ליצור קשרים עמוקים יותר.

לכן, אני מציע לכולכם.ן, סטודנטים.ות, יזמים.ות (בפוטנציה, בפועל, ומה שביניהם) ובעלי.ות עסקים: היו אנושיים.ות יותר! אמצו את היופי שבבלאגן, וותרו על המאבק לאופטימיזציה אינסופית. כשיש לכם.ן הזדמנות, זרקו לפח את הטקסט השיווקי הממוחזר וכתבו משהו אחר - משהו שאתם.ן תאהבו לקרוא, גם אם זה בא על חשבון אחוזי ההמרה. עצבו ממשקים כיפים וקצת מוזרים, אפילו אם הם פוגעים טיפה בשימושיות של המוצר. בתמיכה טכנית, קחו את הזמן ליצור קשרים אישיים עם לקוחות ולפטפט על דברים שלא קשורים ישירות למוצר שלכם.ן.

לא מזמן קראתי על חברה שעשתה לה מנהג - בכל חג מולד, מתאספים כל העובדים לכתוב כרטיס ברכה, כתוב בכתב יד, לכל לקוח ולקוח מלקוחות החברה. למה? כי אחד המייסדים נזכר שכשהיה שולח לדודות שלו כרטיסי ברכה, הוא היה מקבל מתנות יותר גדולות. :-)

כל הנגיעות האנושיות הללו יתמזגו יחד עם האלגוריתמים ויצרו חברות ומיזמים מיוחדים, שמחים ומשמחים, שלא נרתעים מחוסר היעילות.

 

 

קראו פחות
lhbyt_qdymh_vlkhlvm.jpg

להביט קדימה ולחלום

אלונה רון-שניר | 14 באפריל, 2020

קרא עוד

יזמים יקרים, לצד הדאגה והחרדה המובנים מאליהם, זה הזמן להביט קדימה ולחלום על היום שאחרי

להביט קדימה ולחלום

השהות בבית נותנת זמן יקר למשימות שבפועל כמעט ולא מוצאים להם את הזמן ולכן זו הזדמנות ללמוד ולצבור ידע בתחום של המוצר, או הרעיון למוצר שלכם. למדו והתעכבו כמה שצריך על הנושאים הקריטיים הבאים:

1. השוק – גודל השוק, חסמי השוק, שוני בין מדינות שונות, האם ואילו מענקים\סובסידות קיימות בתחום או בתעשייה. (ניתן לפנות למכוני הייצוא בארץ ובעולם – ולהשיג מחקרי שוק, חיפוש פעילויות הקשורות לתחום, הרצאות און ליין/וובינרים, חיבורים עם נספחים מסחריים ומפיצים פוטנציאליים, יועצים, ועוד)

2. חברות ישראליות אחרות בתחום - היכן הן נמצאות? באיזה שווקים? מה גודלן? מיהם הלקוחות שלכם ושלהן, ומה צרכי הלקוחות בתחום? איך הן פועלות כעת בזמן המשבר? (ניתן להיעזר בקהילות בתחום החקלאות כדוגמת Growing il, Israel Agri)

3. מתחרים – רצוי להכין טבלה ובה קריטריונים עיקריים (טכנולוגיים, שיווקיים, מיצוב, שיווק, שווקים, מחיר...). עבור כל מתחרה ציינו את החוזקות והחולשות וכמובן ציינו בכל אחד מהקריטריונים מהם החולשות והחוזקות שלכם. כך בהמשך תוכלו למקד את השיווק בצורה יעילה יותר ולראות מה ניתן לשפר.

4. למדו מניסיונם של אחרים - קראו הרבה Case Studies ולימדו מהם מה לעשות או לא לעשות. חפשו תשובות לשאלות כיצד חברות הצליחו (לדוגמא בכניסה לשוק מסוים) ומדוע אחרות כשלו? איך חברות אחרות מתמודדות עם המשבר? חפשו תשובה לשאלה מהי שיטת השיווק הנכונה עבורכם.

5. בררו מיהם המשקיעים העיקריים בתחום (קרנות, אנג'לים, חברות גדולות...) ונסו לבחון מה יהיו אפיקי ההשקעה לאחר המשבר, (מדינות שונות יצאו כבר במענקים/קולות קוראים בתחומי הרפואה והחקלאות)

6. ערכו רשימה של מומחים בארץ ובחו"ל בתחום שלכם ונסו ליצור עמם קשר ולהקשיב לניסיונם בכל מה שקשור לחסמים העיקריים בתחום. קראו פרסומים ותובנות שלהם ואל תתביישו לשאול. זוהי ההזדמנות להכיר את המומחים בתחום וללמוד על דעותיהם, ולהבין טוב מדוע דעות של מומחים שונים לעתים קרובות מנוגדות.

7. "שימו את עצמכם שם בחוץ" ופנו (בצורה וירטואלית כמובן) אל אנשים שאתם סומכים עליהם בשאלה מה דעתם על המוצר שלכם, מה החוזקות והחולשות שלו. (נצלו את "חכמת ההמונים" דרך רשתות חברתיות לדוגמא)

 

נקודות נוספות ו"בונוסים" :

קראו על הרגולציה בתחום ונסו להבין אם זו תשתנה בעקבות המשבר. בררו את מה שתמיד טוב לדעת – הסכמי סחר בין המדינות, נתוני ייבוא וייצוא בתחום שלכם, ומכסים, ובעיקר- למדו על המגמות בעולם ועקבו כיצד השוק שלכם צפוי להשתנות (או שלא) בעקבות משבר הקורונה. (השתמשו במגזינים מקוונים כלכליים ומקצועיים בתחום שלכם)

זכרו – אתם בתחילת הדרך. משברים היו בעבר ויהיו גם בעתיד והרבה חברות צמחו ממשברים אלו. החזרה לשגרה תהיה מהירה, התשתיות לא נהרסו. נצלו את הזמן, בנו אסטרטגיה לרעיון/מוצר שלכם, ונסו להתאים את הרעיון/המוצר שלכם למציאות החדשה שנבנית.

שמרו על בריאותכם. לסיוע נוסף, עזרה והכוונה מוזמנים ליצור עמי קשר.

קראו פחות
kshyv_zh_hzmn_lpvl.jpg

עכשיו זה הזמן לפעול

ד״ר אמנון דקל | 2 במאי, 2020

קרא עוד

מה עושים?

עכשיו זה הזמן לפעול

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ואחרי הקביעה הנחרצת, חשוב לזכור שלא כל תחום או ורטיקל יהיה בעל סיכויי הצלחה טובים, איך עם זאת במידה ותענדו את "משקפי היזמים" שלכם ותסתכלו סביב, ייתכן שתזהו מספר סקטורים בהם יהיו הזדמנויות בשנים הקרובות. הנה מספר דוגמאות:

  • פיתוח תרופות וטיפולים לפנדמיה מקבלים תמיכה רחבה ומהירה בימים אלו. אבל את זה כבר ידעתם...
  • מערך בריאות הציבור כולל תחומים בהם מצאו את עצמם לא מוכנים ולא ארוכים. למשל בדיקות מהירות בקהילה. למשל דיווח והתייעצות מהיר עם גורמי רפואה למשתמשי קצה. למשל מערכת ניהול משברים ותקשורת עם גורמים מבצעים, למשל ציוד הגנה...ועוד.
  • למידה מרחוק עשתה קפיצת מדרגה באין ברירה בימים אלו. עשורים של נסיונות רבים פתאום מוצאים את מקומם כשרות נחוץ למאות מיליוני אנשים. אם השימוש המסיבי מתגלים הסדקים במערכות הללו- מבעיות אבטחה ופרטיות, דרך בעיות של מודל אינטראקציה ושמירה על ערנות וקשב ועד יצירת ממשקים נוחים ונעימים למשתמשי הקצה (תלמידים, סטודנטים, מרצים, מנהלים…).
  • עבודה מרחוק עוברת הקפצה דומה לעולם הלמידה מרחוק. עם 70% מהעובדים בבית, עולות שאלות רבות לגבי שמירת פרוייקט מתפקדים, ניהול פרוייקטים עם בצוותים מרוחקים ומערכת נוחה לניהול וקבל החלטות.
  • מערך בריאות הנפש נפגע קשות בימים אלו- לא רק שנאלצים לעבור לטיפול מרוחקים, אלא הבידוד בבית יוצר לחצים ומתחים גדולים שמעלים את כמות הקושי והאלימות במשפחה. פתרונות לטיפולים יחידניים וקבוציתיים מרחוק, לצד פתרונות להקלה עומס נפשי, חרדה ופחד יתקבלו בברכה.
  • עולם הבידור עובר שבר גדול. נכון- הנטפליקסים של העולם רואים קפיצה בשימוש, אבל עולם התיאטרון, הופעות ואירועים התרסקו. פתרונות שיאפשרו לשחקנים וארגוני תוכן לקיים אירועים איכותיים, עשירים ו-אינטראקטיביים עם הקהל רחב מאוד נחוצים.

חשוב לראות המצב המטורף בו אנו אסופים בבתינו כהזדמנות נדירה - חשבו על זה - כולנו בעצם חיים מעין ניסוי חברתי יוצא דופן בו יכולים לעלות מלא תובנות חדשות אודות הצרכים שלנו כאנשים פרטיים, כעובדים ואנשי מקצוע, כמנהלי חברות וכמנהלים בסקטורים הציבוריים. ההתובננות עשויה לאפשר לכם למצוא בעיה משמעותית ולפתח מוצר שפותר אותה. עכשיו זה הזמן לפעול!

כן - אפשר וצריך להמשיך לפתח מיזמים קיימים בימים אלו. אבל...

כאן המשחק הוא קצת שונה. אי אפשר להמשיך כאילו שום דבר לא השתנה וחשוב להתכונן לבאות, אך יחד עם זאת חשוב להדגיש שהרבה חברות מצליחות קמו דווקא בתקופת משבר. כיזמים חשוב מאוד שתלמדו מנסיונם וטעויותיהם של אחרים. לכן, בהקשר הזה אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר הבא שנכתב על ידי צוות הניהול של קרן הון הסיכון First Round Capital:

The Founder's Field Guide for Navigating This Crisis — Advice from Recession-Era Leaders, Investors and CEOs Currently at the Helm

חשובות במיוחד בתוך המאמר הן 8 הנקודות אותן הם מציינים כתהליכים שחשוב לקיים דווקא בעת משבר:

  1. הבינו את מצב המאקרו בסיקור שלכם, ולימדו את סימני השוק
  2. בחנו תרחישים אפשריים ונסו להגיב מהר
  3. נתחו את התרחישים האפשריים
  4. חשבו כיצד להאריך את "מסלול ההמראה" שלכם
  5. נסו להקטין הוצאות ככל שניתן בתקופת המשבר
  6. חשבו יצירתי - כיצד תוכלו להגדיל את ההכנסות דווקא עכשיו?
  7. נקודה חשובה לא פחות היא תמיכה בצוות שלכם והוכחת יכולות ניהוליות בעת משבר
  8. איך ייראה העתיד עם חלוף המשבר? איך לנצל את ההדמנויות שייווצרו?

 

ברור שגם אם תבצעו את כל הרשימה מעלה, קיים סיכוי שלא תשרדו את המשבר וצריך לקחת בחשבון גם את התרחיש הזה. אבל מה שבטוח- אם לא תבצעו את הרשימה הזו - אתם מגדילים באופן משמעותי את הסיכוי שלכם להיכשל! עכשיו זה הזמן לפעול!

קראו פחות
ysh_ly_ryvn_yk_mtkhylym.jpg

יש לי רעיון, איך מתחילים

איילת כהן | 07 באפריל, 2020

קרא עוד

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

יש לי רעיון, איך מתחילים

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

השאלה הזו נשאלה גם בשיחה עם זאב פרבמן, מנכ"ל Lightricks, שאירחנו במרכז בשנה שעברה. התשובה של זאב הייתה לחכות כמה זמן - לראות האם השאלה הזו ממשיכה להעסיק אתכם במקלחת מחר וביום שאחרי. בעצם, סטארט-אפ זה לא זבנג וגמרנו אלא תהליך של התמסרות לשוק מסויים ולפיתוח פתרונות עבורו. בנוסף, תהליך העבודה בסטארט-אפ הוא עבודה בסביבה של חוסר ודאות ושינויים מתמידים ולכן, אנחנו ממליצים לאמץ מתודולוגיות שמנסות לסייע לנו להפחית את אי הוודאות ולתקף הנחות על מנת להגדיל את הסיכויים להצליח.

אז איך יודעים מה עושים הלאה? איך אני יודע אם יש התכנות לרעיון שלי? מה השלבים הראשונים שאני צריך לעשות? בדיוק בשבילכם יצרנו את המדריך הזה:

 

1. הגדרת הבעיה -

רגע, רגע, אבל יש לי רעיון- מה הקשר לבעיה? בואו נלך צעד אחורה - הערכות מדברות על כך שכ-90% מהסטארט-אפים נכשלים. מחקר שבדק למה הם נכשלים העלה כי רובם מפתחים מוצר שאין לו שוק, כלומר אנשים לא רוצים לשלם על המוצר שהחברה פיתחה ולכן - אנחנו מעודדים אתכם להתמקד דווקא בבעיה שאתם רוצים לפתור ולהבין מה יניע אנשים להשתמש במוצר או בשירות שאתם רוצים לפתח.

לדוגמא - מה לדעתם הבעיה ש- Gett Taxi או Uber פותרים?

הגעה ממקום למקום. שימו לב שהמתחרים של Gett Taxi הם לא רק תחנות מוניות שיעשו פרסום יעיל יותר אלא כל אמצעי ההתניידות הקיימים. הם מתחרים מול הליכה ברגל, מכונית פרטית, אופניים, קורקינטים רגיל וחשמליים, תחבורה ציבורית וגם, שאר תחנות המוניות. לכן, Gett Taxi צריכים להוכיח שהם יותר טובים מהאופציות האחרות ולא רק משירותי מוניות אחרים.

ברגע שתגדירו מה הבעיה אותה אתם באים לפתור וככל שהיא תהיה יותר ראשונית, עמוקה וכואבת - ככה תוכלו להבין טוב יותר את המשתמשים שלכם ואת השוק בו אתם פועלים. בסוף - ההבנה העמוקה הזו, תתורגם למכירות.

2. מחקר שוק -

אז הבנתי מה הבעיה שאני רוצה לפתור - עכשיו השאלה היא האם יש שוק לבעיה הזו? איזה עוד שחקנים מנסים לפתור את הבעיה הזו? האם אנשים משלמים על הפתרונות האלו? מה הגודל של הבעיה - כלומר כמה אנשים/ גופים סובלים ממנה וכמה כסף היא שווה?

בעצם, בשלב הזה אנחנו מנסים להבין מה השדה העסקי אליו אנחנו נכנסים ובכללו - מה הבעיות הקיימות באותו השוק, מי השחקנים המשמעותיים, מה הפרקטיקות והנורמות הנהוגות באותו שוק וכמה כסף אותו שוק מגלגל. המחקר יסייע לנו למקד ולחדד את הבנת המשתמשים שלנו ואת הפתרון שאנחנו מציעים להם. בנוסף, חלק ממטרות המחקר זה לגלות מה אנחנו לא יודעים - מה המידע שחסר לנו על השוק שבו שאנחנו עובדים והאם יש לנו דרך לגלות אותם.

3. מחקר משתמשים -

עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר את הבעיה והשוק אליו אנחנו נכנסים - אפשר להגדיר ולבחון מי המשתמשים שלנו. במחקר משתמשים אנחנו מאפיינים מי האנשים שישתמשו במוצר או בשירות שלנו. הכוונה היא להבין מי הם מבחינה דמוגרפית (חתך גילאים, מדינות, מגדרי ועוד), מה מעניין אותם, מה המטרה שהם מנסים לקדם, מה חוסם אותם בהשגת המטרה הזו או בעצם - איך הם תופסים את הבעיה שאנחנו חושבים שיש להם. דרך נוחה לחשוב על התהליך הזה היא השאלה - כיצד הייתם מגדירים את המשתמשים שלכם אם הייתם משתמשים בממשק פרסומות, מה המאפיינים של המשתמשים עם הסיכוי הגבוהה ביותר לאמץ את המוצר או השירות שלכם וכיצד הייתם מטרגרטים אותם בכלי ה- Adword של Google או כלי הפרסום של פייסבוק. ברגע שהבנתם מי המשתמשים - זה הזמן לדבר איתם וחשוב מאוד להיות פתוחים לשמוע מהמשתמשים שלנו מה הם רוצים ולא לכוון אותם לתשובות שאנחנו רוצים לשמוע.

בסופו של דבר, השלב הזה מאפשר לנו לקבל פידבק מהלקוחות העתידיים שלנו עוד לפני שהתחלנו לעבוד וללמוד מה הם רוצים ועל מה הם יסכימו לשלם.

4. פיתוח פתרון והצעת ערך ייחודית -

עכשיו כשהבנו את הבעיה, השוק והמשתמשים - אנחנו חוזרים לשולחן השרטוטים ומנסים לחדד מה הפתרון שאנחנו מציעים - מהו המוצר או השירות שיוכלו לתת ערך משמעותי למשתמשים. הצעת הערך הייחודית מנסה לפתור את הבעיה ממנה המשתמשים סובלים ובמקביל לאפשר להם להגיע למטרה שלהם בצורה הטובה ביותר, כפי שהם תופסים אותה. זה הזמן לקחת את כל התובנות שאספתם עד כה ולהפוך את זה לפתרון שמבין מה השירות המרכזי שאתם מציעים ומה התוספות השונות שיבואו בעתיד. המטרה היא לגרום למשתמשים שלכם להגיד "אוו! תודה לאל שאתם קיימים" - מה נראה לכם שיגרום למספר רב של משתמשים (שגם יכולים לשלם) להגיב ככה.

בשלב זה, אנחנו מנסים לשחרר את הרעיון הראשוני שלנו ולחשוב על מספר פתרונות אפשריים המבוססים על מה שלמדנו בראיונות עם הלקוחות ובמחקר השוק. אנחנו ממליצים לעבוד עם הכלי של Value Proposition Canvas בכדי לפתח את הצעת הערך.

5. הגנה משפטית -

רגע לפני שאנחנו מעמיקים את תהליך פיתוח המיזם יש כאן רגע ששווה לעצור ולבחון - האם יש לי IP קניין רוחני מיוחד שצריך לשמור עליו? האם יש כאן טכנולוגיה חדשה וייחודית שניתן להגן עליה באמצעות רישום פטנטים?

בנוסף, בשלב זה - כאשר מתקדמים לקראת הקמת חברה, אנחנו ממליצים לחתום על הסכם מייסדים שמגדיר מה מערכת היחסים בין כל השותפים. זה אומנם קשה כבר עכשיו להחליט מי זכאי למה, או מה קורה אם אחד השותפים עוזב. נכון, קשה לדמיין את זה כבר בהתחלה אבל בהמשך יהיה עוד יותר קשה לקבל את ההחלטות האלו ולכן עדיף מוקדם ממאוחר להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים.

6. בחירת אסטרטגיה ומודל עסקי -

לאחר המחקר, הפתרון וההכנה המשפטית - הגיע הזמן לפתח את האסטרטגיה שלנו - להבין מה הערך הייחודי שאנחנו יכולים להציע ללקוחות, מה יהיו ערוצי ההתקשרות שלנו איתם, כיצד נגיע ונמכור להם, על מה הם ישלמו? האם על רכישה? שירות (גישת SAAS)? האם בצורת פרימיום? או במודל מנוי? זה השלב בו אנחנו מכנסים את כל התובנות ומתחילים לקבל החלטות - מה אנחנו רוצים לעשות?

הרבה פעמים יש פער בין המשתמשים שלכם לבין הלקוחות שישלמו. לדוגמא, כולנו משתמשים בפייסבוק אבל רובינו לא משלמים לפייסבוק. המודל העסקי מפריד בין הצרכנים לבין הלקוחות המשלמים שבדוגמא של פייסבוק אלו הם המפרסמים. מודלים כאלה נכונים גם לשוק הבריאות בו לעיתים המדינה, חברות הביטוח או קופות החולים משלמות על טיפולים שאנחנו כצרכנים מקבלים.

ברגע שסיימנו את התכנון הראשוני של המודל העסקי והאסטרטגיה - אנחנו עוברים לשלב הבה בו נעשה ניסויים קטנים במטרה לתקף אותה. כלומר, אנחנו רוצים לוודא שהרעיון שלנו אכן עובד, רלוונטי ומעניין את המשתמשים שלנו ולכן ניצור ניסויים קטנים המיועדים לכך שנקבל פידבק מהמשתמשים כבר בשלב מוקדם וראשוני. בשביל זה - אנחנו יוצרים MVP.

גם כאן אנחנו ממליצים להשתמש בכלי וירטואלי להתהליך- Business Model Canvas .

7. בניית תכנית עבודה ומיפוי משאבים

לאחר שבחרנו את האסטרטגיה - הגיע הזמן לפתח תכנית עבודה (הכוללת בתוכה את הניסויים וה-MVP). תכנית עבודה היא התשובה לשאלות - מה צריך לקרות בשביל שהמיזם שלכם יוכל לקום? מה המשאבים הנדרשים לכך? מי האנשים שצריכים לעבוד על זה? מה הכישורים והמיומנויות הנדרשות לשם כך? מהם תהליכי העבודה הנדרשים? האם יש אישורים חיצוניים או רגולטוריים שצריך? מי הם השותפים הקריטיים שלכם בשביל קידום המיזם? כעת נדרש למפות מה הם כל המשאבים שאתם צריכים למיזם, לאחר מיפוי התהליכים הנדרשים - אנחנו בוחנים את תכנית העבודה שלנו- מה המשימות הראשונות שצריך לעשות? כמה זמן יקח להשלים אותן? אנחנו מגדירים אבני דרך לביצוע ויעדים לכל רבעון של עבודה. וסופסוף - עוברים לשלב הכימות ושואלים - כמה כסף נדרש לנו כדי לעמוד ביעדים בכל רבעון? ובסוף - שווה לשקול את הנושא של גיוס הכסף לפי אמות המידה של משקיעים - האם היעד שיושג בסיום הרבעון מצדיק את סכומי הכסף המבוקשים? ולפי אמות המידה שלי - האם אני באמת חייב לגייס כסף עכשיו או שאפשר להמשיך להתקדם בלי מימון חיצוני? זכרו: גיוס השקעה חיצונית אומרת שאתם מוותרים על אחוזים במיזם שלכם.

8. יצירת MVP -

MVP אלו ראשי תיבות של Minimum Viable Product - כאן אנחנו בעצם יוצרים ניסוי במטרה לתקף את הצורך במוצר והמודל העסקי שלנו. אנחנו בונים אב-טיפוס חלקי וזול של המוצר שלנו המתמקד בחלק קטן מתוך המוצר/ השירות אך שעדיין נותן ערך משמעותי ללקוחות שלנו ובוחנים כיצד השוק מגיב אליו. ה- MVP הוא כלי שפותח לפני כעשור מתוך ההבנה שחברות בונות בדרך כלל מוצרים ענקיים ומשקיעות המון זמן וכסף בפיתוח מוצר שבסוף אף אחד לא מעוניין בו. לכן, הרעיון הוא לפתח ניסוי קטן שיבדוק האם לקוחות מעוניינים בערך שאנחנו נותנים להם. ככה, אנחנו לומדים יחסית מהר את התנהגות המשתמשים ויכולים לעשות אדפטציות במוצר/ שירות / אסטרטגיה שאנחנו מציעים ולהבין - על מה הלקוחות שלנו מוכנים לשלם ועל מה לא. לפתח MVP זה מהר יותר וזול בהרבה מאשר להמר על כל הקופה כבר בהתחלה.

ועוד מונח אחד קטן וחשוב - Pivot. כל התהליכים שתיארנו כאן, מיועדים לסייע לכם לבדוק האם השוק רוצה את המוצר/ שירות שאתם מפתחים עוד הרבה לפני שמתחילים להוציא המון כסף ולהשקיע שעות ארוכות בפיתוח מיזם. Pivot זה מונח המתייחס לשינוי כיוון בעקבות פידבק של השוק, סטארט-אפים רבים ואף חברות גדולות מבצעים פיבוטים במוצרים השונים שלהם כדי להתאים אותם לשוק. ולכן, לעשות pivot זה לרוב סימן חיובי - זה סימן שאתם כיזמים קשובים לשוק ומוכנים לשנות את הרעיון שלכם כדי להגיע להצלחה.

קראו פחות