check
בלוג | ASPER-HUJI Innovate

בלוג

ysh_ly_ryvn_yk_mtkhylym.jpg

יש לי רעיון, איך מתחילים

איילת כהן | 07 באפריל, 2020

קרא עוד

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

יש לי רעיון, איך מתחילים

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

השאלה הזו נשאלה גם בשיחה עם זאב פרבמן, מנכ"ל Lightricks, שאירחנו במרכז בשנה שעברה. התשובה של זאב הייתה לחכות כמה זמן - לראות האם השאלה הזו ממשיכה להעסיק אתכם במקלחת מחר וביום שאחרי. בעצם, סטארט-אפ זה לא זבנג וגמרנו אלא תהליך של התמסרות לשוק מסויים ולפיתוח פתרונות עבורו. בנוסף, תהליך העבודה בסטארט-אפ הוא עבודה בסביבה של חוסר ודאות ושינויים מתמידים ולכן, אנחנו ממליצים לאמץ מתודולוגיות שמנסות לסייע לנו להפחית את אי הוודאות ולתקף הנחות על מנת להגדיל את הסיכויים להצליח.

אז איך יודעים מה עושים הלאה? איך אני יודע אם יש התכנות לרעיון שלי? מה השלבים הראשונים שאני צריך לעשות? בדיוק בשבילכם יצרנו את המדריך הזה:

 

1. הגדרת הבעיה -

רגע, רגע, אבל יש לי רעיון- מה הקשר לבעיה? בואו נלך צעד אחורה - הערכות מדברות על כך שכ-90% מהסטארט-אפים נכשלים. מחקר שבדק למה הם נכשלים העלה כי רובם מפתחים מוצר שאין לו שוק, כלומר אנשים לא רוצים לשלם על המוצר שהחברה פיתחה ולכן - אנחנו מעודדים אתכם להתמקד דווקא בבעיה שאתם רוצים לפתור ולהבין מה יניע אנשים להשתמש במוצר או בשירות שאתם רוצים לפתח.

לדוגמא - מה לדעתם הבעיה ש- Gett Taxi או Uber פותרים?

הגעה ממקום למקום. שימו לב שהמתחרים של Gett Taxi הם לא רק תחנות מוניות שיעשו פרסום יעיל יותר אלא כל אמצעי ההתניידות הקיימים. הם מתחרים מול הליכה ברגל, מכונית פרטית, אופניים, קורקינטים רגיל וחשמליים, תחבורה ציבורית וגם, שאר תחנות המוניות. לכן, Gett Taxi צריכים להוכיח שהם יותר טובים מהאופציות האחרות ולא רק משירותי מוניות אחרים.

ברגע שתגדירו מה הבעיה אותה אתם באים לפתור וככל שהיא תהיה יותר ראשונית, עמוקה וכואבת - ככה תוכלו להבין טוב יותר את המשתמשים שלכם ואת השוק בו אתם פועלים. בסוף - ההבנה העמוקה הזו, תתורגם למכירות.

2. מחקר שוק -

אז הבנתי מה הבעיה שאני רוצה לפתור - עכשיו השאלה היא האם יש שוק לבעיה הזו? איזה עוד שחקנים מנסים לפתור את הבעיה הזו? האם אנשים משלמים על הפתרונות האלו? מה הגודל של הבעיה - כלומר כמה אנשים/ גופים סובלים ממנה וכמה כסף היא שווה?

בעצם, בשלב הזה אנחנו מנסים להבין מה השדה העסקי אליו אנחנו נכנסים ובכללו - מה הבעיות הקיימות באותו השוק, מי השחקנים המשמעותיים, מה הפרקטיקות והנורמות הנהוגות באותו שוק וכמה כסף אותו שוק מגלגל. המחקר יסייע לנו למקד ולחדד את הבנת המשתמשים שלנו ואת הפתרון שאנחנו מציעים להם. בנוסף, חלק ממטרות המחקר זה לגלות מה אנחנו לא יודעים - מה המידע שחסר לנו על השוק שבו שאנחנו עובדים והאם יש לנו דרך לגלות אותם.

3. מחקר משתמשים -

עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר את הבעיה והשוק אליו אנחנו נכנסים - אפשר להגדיר ולבחון מי המשתמשים שלנו. במחקר משתמשים אנחנו מאפיינים מי האנשים שישתמשו במוצר או בשירות שלנו. הכוונה היא להבין מי הם מבחינה דמוגרפית (חתך גילאים, מדינות, מגדרי ועוד), מה מעניין אותם, מה המטרה שהם מנסים לקדם, מה חוסם אותם בהשגת המטרה הזו או בעצם - איך הם תופסים את הבעיה שאנחנו חושבים שיש להם. דרך נוחה לחשוב על התהליך הזה היא השאלה - כיצד הייתם מגדירים את המשתמשים שלכם אם הייתם משתמשים בממשק פרסומות, מה המאפיינים של המשתמשים עם הסיכוי הגבוהה ביותר לאמץ את המוצר או השירות שלכם וכיצד הייתם מטרגרטים אותם בכלי ה- Adword של Google או כלי הפרסום של פייסבוק. ברגע שהבנתם מי המשתמשים - זה הזמן לדבר איתם וחשוב מאוד להיות פתוחים לשמוע מהמשתמשים שלנו מה הם רוצים ולא לכוון אותם לתשובות שאנחנו רוצים לשמוע.

בסופו של דבר, השלב הזה מאפשר לנו לקבל פידבק מהלקוחות העתידיים שלנו עוד לפני שהתחלנו לעבוד וללמוד מה הם רוצים ועל מה הם יסכימו לשלם.

4. פיתוח פתרון והצעת ערך ייחודית -

עכשיו כשהבנו את הבעיה, השוק והמשתמשים - אנחנו חוזרים לשולחן השרטוטים ומנסים לחדד מה הפתרון שאנחנו מציעים - מהו המוצר או השירות שיוכלו לתת ערך משמעותי למשתמשים. הצעת הערך הייחודית מנסה לפתור את הבעיה ממנה המשתמשים סובלים ובמקביל לאפשר להם להגיע למטרה שלהם בצורה הטובה ביותר, כפי שהם תופסים אותה. זה הזמן לקחת את כל התובנות שאספתם עד כה ולהפוך את זה לפתרון שמבין מה השירות המרכזי שאתם מציעים ומה התוספות השונות שיבואו בעתיד. המטרה היא לגרום למשתמשים שלכם להגיד "אוו! תודה לאל שאתם קיימים" - מה נראה לכם שיגרום למספר רב של משתמשים (שגם יכולים לשלם) להגיב ככה.

בשלב זה, אנחנו מנסים לשחרר את הרעיון הראשוני שלנו ולחשוב על מספר פתרונות אפשריים המבוססים על מה שלמדנו בראיונות עם הלקוחות ובמחקר השוק. אנחנו ממליצים לעבוד עם הכלי של Value Proposition Canvas בכדי לפתח את הצעת הערך.

5. הגנה משפטית -

רגע לפני שאנחנו מעמיקים את תהליך פיתוח המיזם יש כאן רגע ששווה לעצור ולבחון - האם יש לי IP קניין רוחני מיוחד שצריך לשמור עליו? האם יש כאן טכנולוגיה חדשה וייחודית שניתן להגן עליה באמצעות רישום פטנטים?

בנוסף, בשלב זה - כאשר מתקדמים לקראת הקמת חברה, אנחנו ממליצים לחתום על הסכם מייסדים שמגדיר מה מערכת היחסים בין כל השותפים. זה אומנם קשה כבר עכשיו להחליט מי זכאי למה, או מה קורה אם אחד השותפים עוזב. נכון, קשה לדמיין את זה כבר בהתחלה אבל בהמשך יהיה עוד יותר קשה לקבל את ההחלטות האלו ולכן עדיף מוקדם ממאוחר להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים.

6. בחירת אסטרטגיה ומודל עסקי -

לאחר המחקר, הפתרון וההכנה המשפטית - הגיע הזמן לפתח את האסטרטגיה שלנו - להבין מה הערך הייחודי שאנחנו יכולים להציע ללקוחות, מה יהיו ערוצי ההתקשרות שלנו איתם, כיצד נגיע ונמכור להם, על מה הם ישלמו? האם על רכישה? שירות (גישת SAAS)? האם בצורת פרימיום? או במודל מנוי? זה השלב בו אנחנו מכנסים את כל התובנות ומתחילים לקבל החלטות - מה אנחנו רוצים לעשות?

הרבה פעמים יש פער בין המשתמשים שלכם לבין הלקוחות שישלמו. לדוגמא, כולנו משתמשים בפייסבוק אבל רובינו לא משלמים לפייסבוק. המודל העסקי מפריד בין הצרכנים לבין הלקוחות המשלמים שבדוגמא של פייסבוק אלו הם המפרסמים. מודלים כאלה נכונים גם לשוק הבריאות בו לעיתים המדינה, חברות הביטוח או קופות החולים משלמות על טיפולים שאנחנו כצרכנים מקבלים.

ברגע שסיימנו את התכנון הראשוני של המודל העסקי והאסטרטגיה - אנחנו עוברים לשלב הבה בו נעשה ניסויים קטנים במטרה לתקף אותה. כלומר, אנחנו רוצים לוודא שהרעיון שלנו אכן עובד, רלוונטי ומעניין את המשתמשים שלנו ולכן ניצור ניסויים קטנים המיועדים לכך שנקבל פידבק מהמשתמשים כבר בשלב מוקדם וראשוני. בשביל זה - אנחנו יוצרים MVP.

גם כאן אנחנו ממליצים להשתמש בכלי וירטואלי להתהליך- Business Model Canvas .

7. בניית תכנית עבודה ומיפוי משאבים

לאחר שבחרנו את האסטרטגיה - הגיע הזמן לפתח תכנית עבודה (הכוללת בתוכה את הניסויים וה-MVP). תכנית עבודה היא התשובה לשאלות - מה צריך לקרות בשביל שהמיזם שלכם יוכל לקום? מה המשאבים הנדרשים לכך? מי האנשים שצריכים לעבוד על זה? מה הכישורים והמיומנויות הנדרשות לשם כך? מהם תהליכי העבודה הנדרשים? האם יש אישורים חיצוניים או רגולטוריים שצריך? מי הם השותפים הקריטיים שלכם בשביל קידום המיזם? כעת נדרש למפות מה הם כל המשאבים שאתם צריכים למיזם, לאחר מיפוי התהליכים הנדרשים - אנחנו בוחנים את תכנית העבודה שלנו- מה המשימות הראשונות שצריך לעשות? כמה זמן יקח להשלים אותן? אנחנו מגדירים אבני דרך לביצוע ויעדים לכל רבעון של עבודה. וסופסוף - עוברים לשלב הכימות ושואלים - כמה כסף נדרש לנו כדי לעמוד ביעדים בכל רבעון? ובסוף - שווה לשקול את הנושא של גיוס הכסף לפי אמות המידה של משקיעים - האם היעד שיושג בסיום הרבעון מצדיק את סכומי הכסף המבוקשים? ולפי אמות המידה שלי - האם אני באמת חייב לגייס כסף עכשיו או שאפשר להמשיך להתקדם בלי מימון חיצוני? זכרו: גיוס השקעה חיצונית אומרת שאתם מוותרים על אחוזים במיזם שלכם.

8. יצירת MVP -

MVP אלו ראשי תיבות של Minimum Viable Product - כאן אנחנו בעצם יוצרים ניסוי במטרה לתקף את הצורך במוצר והמודל העסקי שלנו. אנחנו בונים אב-טיפוס חלקי וזול של המוצר שלנו המתמקד בחלק קטן מתוך המוצר/ השירות אך שעדיין נותן ערך משמעותי ללקוחות שלנו ובוחנים כיצד השוק מגיב אליו. ה- MVP הוא כלי שפותח לפני כעשור מתוך ההבנה שחברות בונות בדרך כלל מוצרים ענקיים ומשקיעות המון זמן וכסף בפיתוח מוצר שבסוף אף אחד לא מעוניין בו. לכן, הרעיון הוא לפתח ניסוי קטן שיבדוק האם לקוחות מעוניינים בערך שאנחנו נותנים להם. ככה, אנחנו לומדים יחסית מהר את התנהגות המשתמשים ויכולים לעשות אדפטציות במוצר/ שירות / אסטרטגיה שאנחנו מציעים ולהבין - על מה הלקוחות שלנו מוכנים לשלם ועל מה לא. לפתח MVP זה מהר יותר וזול בהרבה מאשר להמר על כל הקופה כבר בהתחלה.

ועוד מונח אחד קטן וחשוב - Pivot. כל התהליכים שתיארנו כאן, מיועדים לסייע לכם לבדוק האם השוק רוצה את המוצר/ שירות שאתם מפתחים עוד הרבה לפני שמתחילים להוציא המון כסף ולהשקיע שעות ארוכות בפיתוח מיזם. Pivot זה מונח המתייחס לשינוי כיוון בעקבות פידבק של השוק, סטארט-אפים רבים ואף חברות גדולות מבצעים פיבוטים במוצרים השונים שלהם כדי להתאים אותם לשוק. ולכן, לעשות pivot זה לרוב סימן חיובי - זה סימן שאתם כיזמים קשובים לשוק ומוכנים לשנות את הרעיון שלכם כדי להגיע להצלחה.

קראו פחות
myzmym_shhvqmv_bzmn_hlymvdym.jpg

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

דנה פאר ועמרי פז  | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

בואו ללמוד איך מקימים מיזם מצליח בזמן הלימודים ממי שעשו את זה בהצלחה

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

ביקשנו מעמרי פז ודנה פאר, יזם ויזמת שהצליחו לעשות את הדבר המורכב הזה לספר לנו את הסיפור שלהם.ן, לחלק טיפים ולענות על השאלות שלכם.ן לגבי הדרך היזמית שעברו. איך בעצם משנים את חייהם.ן של עשרות אלפי טבעונים.יות תוך כדי תואר במשפטים? מה גורם לשתי סטודנטיות סופר עסוקות להקדיש את הזמן שלהם.ן לסיוע למחפשי.ות עבודה? ואיך, לעזאזל, לא דוחים כל משימה חשובה לאחרי המבחן במיקרו?

עמרי פז הקים תוך כדי התואר בעברית את עמותת "ויגן פרינדלי", עמותה שמטרתה להנגיש את הטבעונות ולהעלות מודעות לפגיעה הקשה של המשקים התעשייתיים בבעלי החיים, בני האדם והעולם.

דנה פאר מ"דנה ונועה עושות קריירה", מייסדת ומנהלת-שותפה של קהילת הקריירה הגדולה והמשפיעה בישראל בתחומי מדעי החברה והרוח- "דנה ונועה- תעשו לי קריירה".

לצפייה >>

 

קראו פחות
typym_lyzm_hmtkhyl.jpg

טיפים ליזם המתחיל

יסמין לוקץ' | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

על כרישים, גשרים, ומיזמים מנצחים

טיפים ליזם המתחיל

הזמנו את יסמין לוקץ' לפתוח את סדרת Start-Up Sunday שלנו בסמסטר ב' 2021 והיה מרתק!

יסמין לוקץ'- קוים לדמותה

הניסיון של יסמין רב והיא מכירה את עולם היזמות מזוויות שונות. היא החזיקה בתפקידי מפתח בתאגידים גדולים, הקימה סטרטאפים וכיום משמשת גם כמשקיעת הון סיכון (אכן, זיהיתם נכון, היא עשתה את זה בהצלחה רבה גם בתוכנית "הכרישים")

יסמין משתמשת בידע הרב שצברה כדי לעזור ליזמים ישראלים לחדור לשוק האמריקאי במסגרת רשת "אייקון" אותה הקימה

פלא שהיא דורגה כאחת מ-10 הישראלים המשפיעים בארה"ב?

למה כדאי ללחוץ Play?

  • כדי ללמוד על יזמות מאחת הישראליות הכי משפיעות בסיליקון ואלי

  • כדי לקבל טיפים לצעדים הראשונים בעולם היזמות

  • כדי לשמוע ממי שמכירה את התחום מה דרוש כדי להצליח

לצפייה >>

 

קראו פחות
lkhshvb_kmv_mshqy.jpg

לחשוב כמו משקיע

זקי ג'מאל | 02 במאי, 2021

קרא עוד

ביקשנו מזקי ג'מאל, לחשוף בפנינו כיצד עובדת קרן הון הסיכון, מה המניעים שלה, וכיצד נראה תהליך ההשקעה.

לחשוב כמו משקיע

במפגש נכנסנו לנעלי המשקיעים.ות והאנליסטים.ות בקרן הון הסיכון ולמדנו להעריך ולנתח כדאיות של השקעה בסטארטאפ מתוך סט השיקולים שמשקיעים.ות לוקחים.ות בחשבון הכוללים, בין היתר, מחקר שוק, מגמות וטרנדים, בחינת המוצר על כל היבטיו, והצעת הערך שלו ביחס לתחרות והאלטרנטיבות בשוק.

רוצים.ות ללמוד גם?!

לצפייה >>

 

קראו פחות
yk_lhspyq_yvtr_bpkhvt.jpg

איך להספיק יותר בפחות

אורי גפני  |  25 במרץ, 2020

קרא עוד

ניהול זמן היא מיומנות חשובה, בטח בעולם הקריירה של ימינו, ובטח עבור יזם.ת מתחיל.ה. אורי הוא ממומחה בתחום היזמות והחדשנות בכלל, ומתחום ניהול הזמן בפרט

איך להספיק יותר. בפחות

ביקשנו מאורי גפני, מומחה בניהול זמן, ללמד אותנו איך להספיק יותר. בפחות!
יחד עם מרכז הקריירה של האוניברסיטה העברית, אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסדנה שבה נלמד שיטות עבודה מוכחות לצד כלים חדשניים אשר יסייעו לכם.ן להפיק את המיטב והמירב מהזמן שלכם.ן.
אז מי זה אורי גפני? קווים לדמותו (קחו נשימה):
אורי גפני הוא מייסד שותף בחברת Quedma Innovation, מוביל תכניות יזמות וחדשנות עם מגוון ארגונים ותאגידים, מרצה במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם מתוך משימה לסייע לכמה שיותר יזמים לבנות חברות פורצות דרך. אורי שימש כמנהל החדשנות והפיתוח העסקי של תגלית אקסל, זרוע המנהיגות העסקית של תגלית, במסגרתה ייסד וניהל את את תוכנית  Excel Ventures, בעבר שימש כמנהל תכנית האצה במרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, שם הוביל תוכניות תמיכה בסטארטאפים וסיפק ליזמים כלים ומתודולוגיות בדרכם לבניית חברות. בנוסף, הוא ייסד את תוכנית 'מומנטום' במרכז הבינתחומי הרצליה, תכנית מנטורינג והאצה עבור סטודנטים יזמים.
איך היה לו זמן לכל זה? הו, זה בדיוק מה שהוא בא ללמד אותנו. 

לצפייה >>

 

קראו פחות
Woman Entrepreneurship Community

קהילת יזמות נשית – יזמות, פמיניזם ומה שבניהם

שיר מאיר | 4 במרץ, 2024
קרא עוד

שיחה עם שירי ליברמן ושני פורטל, מובילות קהילת יזמות נשית

Woman Entrepreneurship Community

לקראת יום האישה הבינלאומי, התיישבנו לשיחה פתוחה עם שתי נשים חזקות ומעוררות השראה - שירי ליברמן ושני פורטל, מובילות קהילת יזמות נשית של מרכז ASPER-HUJI Innovate.

שירי ושני הן סטודנטיות בתואר ראשון ושני במנהל עסקים במסגרת תוכנית "אלפא". שירי מתמחה באסטרטגיה, יזמות ושיווק, משלבת תואר ביחסים בינלאומיים ועובדת במשרד החוץ, ושני מתמחה בביג דאטה, אנליזה ושיווק ועובדת בלשכת נשיא האוניברסיטה.

מתי הצטרפתן לקהילה, ולמה החלטתן שאתן מעוניינות להוביל אותה?

 שני: "הצטרפתי לקהילת היזמות הנשית בסוף שנה שעברה, באירוע שבו יסמין לוקץ' העבירה הרצאה. הרצון להוביל את הקהילה התפתח מהתחושה האישית שלי כסטודנטית שעדיין לא יודעת מה היא רוצה לעשות ביום שאחרי התואר, ומתוך העניין האישי שלי בעולם העסקים בתור סטודנטית למנהל עסקים. השאיפה שלי היא ליצור פלטפורמה שמעצימה נשים ונותנת להן את הכלים הפרקטיים להצלחתן האישית ולהצלחתן בעולם העבודה לאחר מכן."

שירי: "לאחר כשנה כנציגת אגודה החלטתי שהגיע הזמן לתרום בדרך אחרת באוניברסיטה. תמיד בער בי לחבר בין עולם היזמות לפאן החברתי, ולהצטרף למועדון היזמות הנשית הרגיש כמו המקום המושלם בשביל זה. רציתי להביא את מה שהרגשתי שחסר לי כסטודנטית, ערכים ותוכן שהם מעבר ללימודים בתואר."

מה התוכניות והמטרות שלכן עבור הקהילה בשנה הקרובה?

 שני: "בתור מנהלות חדשות בקהילה, הדבר הראשון והעיקרי שחשוב לנו הוא לבסס את הקהילה בקרב קהילת הנשים באוניברסיטה, להגביר את החשיפה שלה ברשתות החברתיות השונות ולהכניס אותה לתודעה. לשם כך, אנחנו מארגנות בסמסטר הראשון הרצאות של נשים מובילות בעולם העסקים כדי לקיים אירועים שנוגעים לקהל רחב. בסמסטר הבא, נרצה לקיים סדנאות אישיות יותר עם מספר מוגבל של משתתפות בשביל לגעת גם בצורך של פיתוח אישי, וכן נרצה לקיים אירועים מגבשים בברים וליצור קהילת נשים מעצימה ותומכת."

שירי: "בשנה הקרובה המטרות העיקריות הן לבסס ולחזק את הקהילה שקמה לפני שנתיים, ליצור רשת עמיתות קבועה, נטוורקינג פורה ומיתוג מחדש - לאחר ששינינו את הקהילה מ״יוזמה״ נשית ל״יזמות״. הדגש בסמסטר הראשון היה להבאת תכנים שיוצרים חשיפה מרבית לעולם הטק מנקודת מבט נשית, לגרום לחברות הקהילה לחשוב, לשאול ולהתעניין. בסמסטר ב׳ נשים דגש על סדנאות והכשרות פרקטיות במטרה לרכוש כלים חיוניים לעולם העבודה, כגון- סדנת לינקדאין, עמידה מול קהל ועוד."

מה הערך המוסף שאתן רואות בקהילת יזמות נשית שחברות בה רק סטודנטיות?

שני: "הערך המוסף בקהילת נשים שחברות בה רק סטודנטיות הוא ראשית במכנה המשותף המחבר בין הסטודנטיות – רצון להתפתח ולהתקדם וכחלק מזה למצוא את הכיוון שנכון להן לעתיד. הערך המוסף שאנחנו נותנות הוא הפלטפורמה לצורך המשותף של נשים, אם זה בקבוצת וואטסאפ ובעמודים ברשתות החברתיות שיעניקו תוכן רלוונטי והצעות עבודה, ואם זה באמצעות מתן המקום לסטודנטיות להביע את עצמן ולקבל ידע נוסף על כיוונים שונים בעולם העסקים."

שירי: "הערך המוסף והחזק ביותר הוא שאנחנו מקשיבות למה שהסטודנטיות רוצות, צריכות ואף מבקשות מאיתנו- ואלו התכנים שנביא עבורן. אנחנו רוצות שהן ירגישו שהן חלק, שנעורר אצלן את יצר הסקרנות- במיוחד בתקופות שקל פשוט להישאב ללימודים."

מה השאיפות שלכן לעתיד?

שני: "השאיפה שלי לעתיד היא למצוא מקום עבודה שיעצים אותי ואת היכולות שלי, בין היתר החלום שבסוף הוא להגיע לעמדות ניהול שמאפשרות מקום השפעה. הרצון לכך נובע עוד מגיל צעיר בו הדרכתי בצופים והרגשתי את המשמעות ביכולת להשפיע על חניכים, וזה המקום שגם הייתי מאחלת לעצמי בעולם העבודה. כמו כן, השילוב שלי עם מדע המדינה נועד כדי להכיר ארגונים ציבוריים, ואולי לעסוק בחיבור בין העולמות החברתיים לעולמות העסקים. תמיד עולה המחשבה האם ניתן לשלב את החלומות הגדולים עם הורות ומשפחה, ואני מאוד מקווה שאצליח כשהרגע הזה יגיע.

שירי: השאיפה שלי לעתיד היא להמשיך ולחבר את עולמות הטק והחברתי- אם זה בסטרטאפים או באיגודים גדולים. אשמח לראות את עצמי בעמדת מפתח בשנים הקרובות, ״להוכיח״ לעצמי ולאחרים שזה מתאפשר גם כאישה וגם כאמא (יום אחד).

מה דעתכן על מצב הנשים בשוק העבודה בישראל כיום? האם יש דברים שצריכים להשתנות ואיך?

שני: "לדעתי, יש הרבה מקום לשיפור במצב הנשים בשוק העבודה בישראל. דוגמה לכך היא שבעולם העסקים היחס בין נשים לבין גברים הוא 30% נשים ו-70% גברים. אני אישית לא מאמינה בלחייב חברות לשים נשים בעמדות מפתח כי אני מאמינה שכל אישה צריכה להגיע לשם כי התפקיד מתאים לה ומגיע לה, ולא מתוך חובה של החברה שמעסיקה אותה. אני חושבת שצריך פלטפורמות מעצימות לנשים כמו הקהילה שלנו, שיתנו את הכלים הנכונים שיאפשרו לנשים לצמוח ולהתפתח בזכות עצמן. בנוסף, נשים רבות נמנעות מהתקדמות בקריירה בגלל הוויתור האישי שהן נאלצות לעשות בשל היותן אמהות. לדעתי, צריך לקדם חופשות לידה שוות גם לגברים ולתת לנשים את המקום להיות גם קרייריסטיות וגם אמהות."

שירי: "לדעתי ניתן לראות מגמת שיפור בשנים האחרונות. אך תמיד יהיה קל למצוא את האפליה שעדיין קיימת ומכרסמת מבפנים. כאשר סמנכ״לית מטא ישראל, מעיין שריג, הגיעה לשיחה במועדון שלנו, היא סיפרה כיצד הייתה צריכה לוותר על אמהות בגיל צעיר לטובת הגשמת הקריירה, וכיצד גברים לא נדרשים להחליט החלטות שכאלו ולקחת על עצמם ויתורים אישיים. אנחנו בכיוון הנכון בתעשייה הישראלית, אך הדרך עוד ארוכה."

בכל זאת יום האישה, ספרו לי על אישה שמעוררת בכן השראה

שני: "אמא שלי היא הדמות שהכי מעוררת השראה בחיי. מגיל צעיר, היא חינכה אותי לכך שאוכל להיות מי שארצה, שהשמיים הם הגבול עבורי, ודאגה שלא יחסר לי דבר. היא דוגמה ומופת בעיני לאמא שלא מוותרת על קריירה ולא על משפחה, ומגשימה את החלומות שלה."

שירי: "בזכות אמא שלי אני מי שאני היום, ינקתי ממנה את הערכים שלי ואת הרצון לפרוץ את תקרת הזכוכית תמיד. אמא שלי היא אישה חרוצה, מעוררת השראה, פייטרית. היא הצליחה לשלב ולבנות קריירה משגשגת לצד גידול של שלושה ילדים."

בכל שנה כאשר יום האישה מתקרב עולה השאלה אם גם בימינו, כאשר לנשים יש זכויות חוקיות והן יכולות להגיע לעמדות מפתח בפוליטיקה ובעולם העסקי, עדיין יש צורך לציין את יום האישה. כמו בכל נושא טעון הדעות חלוקות לכאן ולכאן, אך בחינת הסטטיסטיקות של נשים בעולם התעסוקה בארץ בפרמטרים כמו עמדות ניהול בכירות, שכר גבוה וקבלה לעבודה, מראה כי הדרך לשוויון עוד ארוכה. קהילת היזמות הנשית שמובילות שירי ושני היא דוגמא מעולה ליוזמה נשית מעוררת השראה שפועלת לקדם את עתיד הנשים למקום טוב יותר.

קראו פחות
opentalk_matanel_hipsch_blog

הסטארט-אפ של בוגר OPEN שיודע לדבר עם צמחים

גיא גולדשטיין | 19 בפברואר, 2024
קרא עוד

שיחה עם מתנאל היפש, בוגר OPEN ומנכ"ל Plantell

plantell blog banner

 

מתנאל היפש (31) מסיים בקרוב את הדרך הארוכה לדוקטורט במדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות. במסגרת מחקרו במעבדה של ד"ר שילה רוזנווסר, קידם מתנאל שיטה לזיהוי עקה ומצוקה בצמחים בשלב ראשוני ומוקדם, בו הפגיעה בצמח עוד לא באה לידי ביטוי ולא מציגה סממנים חיצוניים ויזואליים.

בשנת 2021 הסיר צוות המעבדה את החלוקים, והצטרף ל-OPEN - תכנית הדגל של ASPER-HUJI Innovate לפיתוח סטארט-אפים באוניברסיטה העברית, שם נולד Plantell, סטארט-אפ בהובלתם של מתנאל, ד"ר רוזנווסר וד"ר נרדי למפל - שמטרתו לדבר עם צמחים ולפתח חומרים ביולוגיים העוזרים לגידול הצמח, מצמצמים פגיעה בצמח והופכים את הצלחת שלנו לבריאה יותר.

נפגשנו עם מתנאל לשוחח על מחקר, הקושי שבאפליקטיביות, תכניות עסקיות וחלבונים פלורסנטים.

 

מתנאל, אשמח שתספר לי קצת על עצמך.

"אני מתנאל היפש, בן 31, במקור מתל אביב, נשוי טרי וגר כיום ברחובות ליד הפקולטה עם אשתי היפה, קסם. אני חוקר במעבדה של ד"ר שילה רוזנווסר ונמצא בשלבי סיום של מסלול ישיר לדוקטורט. ללימודים בפקולטה הגעתי מאהבה לביולוגיה, אני לא בא ממשפחה חקלאית או בעל קשר ארוך לחקלאות - נטו אהבה למקצוע."

 

אז מה אתה חוקר במעבדה?

"בשנות ה-60 חוקרים גילו חלבון בשם GFP שהם ראשי התיבות של Green Fluorescent Protein - חלבון שמקורו ממדוזה ומפיץ אור פלאורוסנטי ירוק באורכי גל ספציפים. ב-2008 העונק לחוקרים פרס נובל על תגלית זו. בשנת 2004 נעשה שינוי ברצף הגנטי של החלבון בצורה שמאפשרת יכולת זיהוי לרדיקלים חופשיים - מולקולות שמעידות על בעיות בתפקוד הצמח.

כיום אנחנו יכולים להכניס את הGFP לצמח בעזרת הנדסה גנטית, ולנטר בעזרתו את פעילות האברונים השונים בתא הצמחי ולהתריע על עקה (סטרס), עוד לפני שהיא פוגעת בצמח. עקה יכולה להתבטא במחסור במים, תקיפה של פתוגניים (מחוללי מחלות), מזיקים ועוד גורמים נוספים שלא בהכרח ניתן לאתר בעין או בכלים המדעיים הקיימים כיום.

 

חקלאות ביולוגית מדייקת.

"כן, בהחלט! הצמח בעצם אומר לך איך לטפל בו. לדוגמא, טיפול מונע בכימשון בתפוחי אדמה. הכימשון היא מחלה קשה הנגרמת מהתבססות של פתוגן, וגורמת לתמותה מהירה מאוד של צמחי תפוחי האדמה ובכך לא ניתן להגיע ליבול מספק (המחלה גרמה לרעב הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19 ולמותם של בין 700,000 למיליון אנשים). בעזרת המחקר אנחנו יכולים לצלם בעזרת ציוד מיוחד את הצמח בצורה שלא פוגעת בו ובאיזו תכיפות שאנחנו רוצים ולהגיע לזיהוי מוקדם של הכימשון על גבי העלה, לפני שהיא באה לידי ביטוי ומחסלת את הפקעת - זיהוי מוקדם יכול למנוע מגפה ורעב, וגם לחסוך לחקלאים הרבה כסף."

 

מתוך המחקר והעבודה במעבדה הגעתם להקמה של הסטארט-אפ Plantell, מה הוביל אתכם ל- OPEN? ועם איזה צוות?

"הצוות של Plantell הוא הצוות של המעבדה. החוקר הראשי ד"ר שילה רוזנווסר, הוא ה-CTO של החברה, ועובד על הטכנולוגיה של החיישן מעל 20 שנה, עוד מהמחקר לדוקטורט שלו. ד"ר נרדי למפל, עמיתת המחקר במעבדה היא ה-COO, ואני מתפקד כמנכ"ל החברה.

אנחנו צוות מאוד מדעי, שמכיר את המחקר לעומק. ידענו שיש למחקר שלנו פוטנציאל מטורף שצריך להוציא החוצה - יש לנו תקשורת ישירה עם הצמח! אז, רצינו להגיע למקום שייתן לנו כלים לעשות את הקפיצה מהאקדמיה לתעשיה. הכרתי את יותם זך, שהוביל בזמנו את OPEN. יותם ערך כנס אוריינטציה למרכז והגיע לפקולטה לחקלאות מגובה בפרופ' עודד שוסיוב (חוקר ויזם סדרתי) ודיבר אלינו בשפה שלנו (החוקרים והמדענים). בסוף ההרצאה ניגשתי ליותם וסיפרתי לו על המחקר שעומד אצלנו "על המדף" ורק מחכה לצאת החוצה.

 

מה היה התהליך מאותו רגע ועד שהסטארט-אפ התגבש?

 "קודם כל נרשמנו עם הפרויקט והצוות ל-OPEN. עברנו וועדות פנימיות ולאחר מכן וועדות חיצונית שעזרו לנו להבין איך עולם היזמות עובד - מי נגד מי ואיך. משם ממש עברנו לכיתת לימוד ולמדנו איך לעשות ולדבר יזמות, אפשר לקרוא לזה יזמות 101. עכשיו, הלימודים ב-OPEN הם לא ב'אוויר' - אתה לוקח את המחקר ואת העבודה שלך ומבין בדיוק את הפוטנציאל העסקי, מה צריך לעבור כדיי לשכנע משקיעים, מנחים, עבודה עם גרפיקאים על מיתוג המוצר,MVP(מוצר בר-קיימא מינימלי), פיצ' ועוד. הכל כדיי לקדם את העבודה שלך. הרגשנו שאנחנו נמצאים בעולם מקביל של יזמות מול המחקר במעבדה, בדרך כלל אין התנגשות בין העולמות. ב- OPEN הרגשנו שבכל שיעור אנחנו לומדים משהו חדש ועוברים קפיצה קדימה."

 

אתה מרגיש שהאוכלוסייה המדעית חוששת מהמעבר הזה? הקפיצה בין המעבדה לתעשייה?

"הרבה חוקרים חוששים מיזמות מפחד שהאפליקטיביות 'תוזיל' את המחקר שלהם. הפקולטה לחקלאות היא במהותה מקום אפליקטיבי יותר מפקולטות אחרות, אך בכל מוסד מחקרי יש חשש מהכנסת גורמים עסקיים, שלא בהכרח מבינים את גבולות המחקר ואת המדע, אל תוך המעבדה.

לצורך העניין, לפעמים צריך להסביר - מה שעובד טוב במבחנה במעבדה, לא יעבוד בהכרח בשדה של 1000 דונם (לדוגמא).

בעיני, המקום של OPEN הוא להנגיש לחוקרים את המעבר לתעשייה - להתאים את המחקר המדעי בזמן שלך ובגבולות שלך ולהפוך למוצר בתוך גבולות ברורים ושליטה. בסוף, OPEN מיועד בעיקר לחוקרים - אנשים שלא בהכרח באים מרקע יזמי ועלולים אפילו לחשוש מהיזמות. יש היום המון מחקרים שצריכים לצאת החוצה והליווי הזה יכול להועיל להם.

 

לסיכום, איפה Plantell עומדת כרגע? איך נראה המוצר, ומה התכניות לעתיד?

"התהליך עם OPEN גרם לנו להבין שאנחנו צריכים לשנות הרבה פעמים את התכנית. אתה יכול להגיע עם רעיון מצוין ומגובש, אבל הדברים לא תמיד עובדים בצורה שאתה מצפה שיעבדו. ל-Plantell יש יכולת חישה מדויקת, וכוח לתקשר עם צמחים. אנחנו כרגע בתהליך POC (הוכחת היתכנות) שמטרתו להפוך את Plantell לחברה המייצרת את חומרי העתיד לחקלאות - להוציא את הכימיה ולהכניס את הביולוגיה.

אנחנו רוצים להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדיי לייצר חומרים שטובים לצמח ויהפכו את הצלחת שלנו לבריאה יותר. סיימנו את OPEN רק לפני שנתיים ויש המון מה לעשות בדרך. אנחנו רוצים להיות חברה עצמאית וחזקה בישראל - החודשים האחרונים הראו לנו שישראל צריכה חקלאות עצמאית, חזקה ובריאה, ואנחנו נשמח לפעול בישראל ולהעסיק עובדים באזורי פיתוח. העוטף הוא ה"אסם" של המדינה וצריך לתמוך בחקלאות המקומית-ישראלית. זה כרגע עדיין חלום, אבל אנחנו מתקדמים לשם."

 

עוד כמה מילים לסיכום?

"היה ממש כיף לדבר, מקווה שהדרך שאנחנו עושים תביא עוד מאסטרנטים, דוקטורנטים, חוקרים וסטודנטים ללכת עם הרעיונות ההזויים שלהם ולפתח אותם ושהסטראט-אפ ניישן תמשיך לצמוח."

קראו פחות
engineers_community

קהילת המהנדסים.ות: יוצרים את החיבור שבין אקדמיה לתעשיה

גיא גולדשטיין | 15 בינואר, 2024
קרא עוד

ראיון עם מתן פסטרנק, מוביל קהילת המהנדסים.ות

engineers_community

מתן פסטרנק הוא סטודנט שנה ב' להנדסת חשמל ומדעי המחשב המנהל את קהילת המהנדסים ביחד עם איתמר מורג, יובל שפיר, אלאא שעבאן וניר אילון שייסד את הקהילה לפני 3 שנים. קהילת המהנדסים נועדה לספק מענה לסטודנטים וסטודנטיות מכל מקצועות ההנדסה בנושאים מתחום ההנדסה, חיבור לתעשייה ועוד.

היי מתן, נשמח שתספר איך הצטרפת לקהילת המהנדסים והפכת לחלק מרכזי ממנה?

"כמו חלק גדול מהסטודנטים, התעניינתי וחיפשתי מה יש לקמפוס גבעת רם להציע מעבר ללימודים (האינטנסביים בהחלט!) בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב. מהר מאוד נוצר הקשר לקהילה וניר שמח להכניס אותי לעניינים ולהפוך אותי למרכזי. בשנה שעברה היו ארבעה מנהלים לקהילה, ובסוף כולנו לומדים הנדסה, שזה תואר עמוס מאוד - לכן לכל אחד יש רמת מחויבות שונה לנושא. אני הגעתי עם מחויבות של סטודנט שנה א' והרבה אנרגיה. מעבר לזה, הייתי חלק משמעותי בקהילת 'הסטארטאפיסטים' של 8200, קהילה הדומה לקהילת המהנדסים שסיפקה מענה לחיילים מהיחידה שהתעניינו בהייטק, סטארטאפים וטכנולוגיה. הגעתי לאירועים והייתי חבר של המנהלים, אז הכרתי את הקונספט ואת ההתעסקות בקהילה טכנולוגית. בזכות הנסיון שלי יצא שכבר בחנוכה (של שנה שעברה) ארגנתי לקהילת המהנדסים אירוע ראשון בעצמי - סיור בחברת OrCam."

חברת OrCam מפתחת מכשור מהפכני לתמיכה בעיוורים, לקויי ראיה ומתקשים בקריאה, המתחבר למשקפיים ומאפשר למשתמשים לקרוא טקסטים, לזהות פרצופים, שטרות, צבעים ואף לערוך קניות ולנהל אורח חיים עצמאי יותר. האורקם מתרגם מידע חזותי לאודיו, בזמן אמת וללא חיבור לאינטרנט.

"יש לחברה משרדים בפארק ההייטק בהר חוצבים ולכן החיבור היה טבעי. היה לי קשר לגורם מתוך החברה, קבענו את הסיור והגדרנו תוכן - החברה מתאימה לקונספט של הקהילה מאחר והיא מתעסקת גם בחומרה וגם בתוכנה, בסיור נפגשנו עם הסמנכ"לים של חומרה ותוכנה. הדגש על חומרה ופיזיקה הוא המייחד את קהילת המהנדסים."

מעניין! מה הם הערכים המנחים בקהילת המהנדסים?

"הקהילה פועלת לפי שני ערכים מרכזיים. הראשון והחשוב ביותר - אנחנו קודם כל קהילה חברתית! הסטודנטים והסטודנטיות מאוד עמוסים וממוקדים בלימודים ביום יום, אז חשוב לנו לספק מקום להיות ביחד ולעבור חוויות משותפות שאינן אקדמיות. העקרון השני שמנחה אותנו בעשייה כקהילה הוא יצירת הקשר שבין העולם האקדמי לעולם התעשייה והיישום של הלימודי. חשוב לנו שחברי הקהילה יכירו את ההזדמנויות הקיימות בשוק, את המעסיקים הגדולים ואת סוגי המשרות. אנחנו נותנים את המענה התעשייתי שלא נותנים באקדמיה - הקישור בין תיאורטי לפרקטי."

אז איזה סוגי אירועים אתם עושים? איך הקהילה מתנהלת בשגרה?

"בכל שנה אנחנו משתדלים לעשות שני אירועים בקמפוס, אחד בכל סמסטר, ועוד אירוע בקיץ שהוא אירוע הדגל של הקהילה: סדנת ארדואינו. באירוע קטן אנחנו מתכווננים להרצאה שמתרחשת בקמפוס, או סיור כמו שארגנו בשנה שעברה. בהמשך הסמסטר אנחנו מצפים להמשיך את העשיה ולארגן הרצאה עם אחת מדמויות המפתח בתעשייה בישראל (פרטים בהמשך השנה!!) - להמשיך למלא את תפקידנו ולהביא את התעשייה לקמפוס."

רגע, תוכל להסביר מה זה "ארדואינו"? למי שעוד לא בקיא במושגים מעולם ההנדסה..

"בשמחה! ארדואינו הוא בקר (לוח חשמלי קטן מטלפון) שניתן לתכנת אותו ולחבר אליו רכיבי אלקטרוניקה שונים. אם במחשב אנו מוגבלים לרכיבים הפיזיים של המחשב, בארדואינו האפשרויות אינן מוגבלות. ניתן לתכנת ולחבר רכיבים לפי הצרכים והרצונות שלך: אפשר לייצר משחקים, לחבר מסכים מסוגים שונים ואפילו לחבר לגלגלים. מדובר בסוג של משחק של מהנדסים שהוא גם כיפי וגם שימושי. אנחנו יודעים שאחרי שהסטודנטים מסיימים את שנה א' ויש להם רקע במכניקה ותכנות בC לדוגמא, היכולת להשתמש בידע הזה באופן מעשי פותחת את הראש ומציגה את החלק המעשי של הלימודים התאורטיים.

סדנת הארדואינו היא האירוע הכי מושקע של קהילת המהנדסים.ות, 5-6 מפגשים של שעתיים, כל אחד עם מדריך חיצוני ומקצועי. המפגשים פתוחים קודם כל לחברי הקהילה, ולאחר מכן לחברים ולסטודנטים נוספים. בכל שיעור בונים פרוייקט קטן עם הארדואינו, שאותו ניתן להמשיך ולפתח עם הידע הנצבר. אחרי שלומדים קשה ממש כל השנה, הכיוון הפרקטי הזה נותן את האופציה לעבוד עם מה שלומדים. סוג של 'תראו איזה דברים מגניבים אפשר לעשות עם העבודה הקשה ומה שלמדנו'"

איך הקהילה מתנהלת עכשיו? מה התכנון לשנה הנוכחית והמורכבת שאנו עוברים?

"במהלך המלחמה לא היינו פעילים, חלקנו היינו במילואים. ממש עכשיו אנחנו חוזרים לפעילות ומניעים אירועים שתוכננו לפני המלחמה - במהלך פברואר יתקיים אירוע בשם 'המהפכה הטכנולוגית הקוונטית השנייה' עם הפרופסור חגי איזנברג, שידבר על מחשבים קוונטים והתעשיה החדשה שמתפתחת מתוך הפיתוחים החדשים. אנחנו לא מכוונים לאירועי ענק, משהו סולידי בקמפוס שיכניס אותנו בחזרה לעניינים. מבחינת המשך השנה, ננסה להמשיך בקו שלנו - שני אירועים קטנים והסדנה בקיץ. אנחנו יודעים שחשוב להמשיך לקיים אירועים ולחבר את הסטודנטים לתעשייה."

לסיום, איך מצטרפים לקהילה?

"יש לנו קבוצת ווטסאפ שקטה, פייסבוק ואפילו לינקדאין. כל האירועים שלנו מתפרסמים שם, בנוסף לקצת דברים מעניינים ורלוונטים שקורים בעיר ובתעשייה."

רוצים.ות להצטרף לקהילת המהנדסים.ות?

whatsapp_-_colorfacebooklinkedin

קראו פחות
from_huji_to_start_up_-_oligo

מהאוניברסיטה העברית לסטארט-אפ מצליח שגייס מיליונים

טובית הכהן | 13 באוגוסט, 2023
קרא עוד

הדרך של אבשלום חילו מקורס "חדשנות ויזמות" להקמת חברת Oligo

from_huji_to_start_up_-_oligo

לאחרונה קיבל ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז החדשנות והיזמות, טלפון מפתיע מאבשלום חילו, בוגר הקורס הדיגיטלי "חדשנות ויזמות" של המרכז. אבשלום סיפר שלאחר סיום הלימודים באוניברסיטה פתח סטארט אפ בתחום הסייבר עם חבריו והם גייסו כ - 30 מיליון דולר. הוא התקשר כדי לומר תודה ולשאול איך הוא יכול לתת מזמנו בחזרה למרכז עבור תוכניות היזמות שלנו.

"יש רגעים שמבהירים לנו למה אנו עושים את מה שאנו עושים. אין ספק שזה היה רגע כזה" סיכם בהתרגשות מנכ"ל המרכז.

אבשלום גדל במבשרת ציון ולמד בתיכון במגמות מדעי המחשב ופיזיקה. בצבא שירת בחיל התקשוב ובתפקיד ב - 8200. הוא למד באוניברסיטה העברית בתואר במדעי המחשב בדגש על חישוביות עצבית (מדעי המוח). בינואר 2022 הקים את חברת "oligo" המתעסקת באבטחת מידע.

 

אז התקשרנו לדבר עם אבשלום, לשמוע קצת על הדרך היזמית שעבר:

"השתתפתי בקורס דיגיטלי (Introduction to Innovation and Entrepreneurship 101) על חדשנות ויזמות. בתור אחד שמקים חברה בפעם הראשונה זה נתן לי הרבה מושגים וחשיפה לעולם התוכן של יזמות, הרבה מושגי בסיס ומידע על איך אני מוודא שהבעיה שלי מתאימה לשוק, איך עושים ולידציה של השוק, מחקר מתחרים. הקורס הכניס אותי לעולם התוכן של יזמות ושיפר את ההבנה שלי בתחום.

בדיוק כשעשיתי את הקורס, החברים שלי ואני היינו בשלב ה- IDEATION חשבנו מה אנחנו רוצים לעשות לאחר התואר. ידענו שאנחנו רוצים להקים משהו יחד וכשראיתי שנפתח הקורס חשבתי שזאת הזדמנות טובה להרוויח מזה לטובת הסטארט-אפ שאנחנו רוצים להקים.

התרשמתי מאוד מאיך שהקורס היה בנוי. הקורס היה ממוקד ומכוון למידה ועבודה עצמית, שונה מהצורה הקלאסית של הלימוד באוניברסיטה עם לוח ומרצים. היו בקורס סרטונים קצרים וממוקדים והתכנים היו מעניינים - מאוד נהנתי."
 

ספר לנו בקצרה קצת על החברה, על התחום ומה הייתה הבעיה שרציתם לפתור.
"אנחנו 3 שותפים, חברים הכי טובים מילדות, היינו בבית הספר יחד, גדלנו יחד במבשרת ציון עברנו את כל הדרך יחד וזה היה ברור שיום אחד אנחנו נעשה משהו כזה יחד. אפילו ההורים שלנו למדו רפואה יחד לפני 35 שנה והיו שותפים באותה דירה. רצינו להקים סטארט אפ בעולם הסקיוריטי (אבטחת מידע). מבחינת הבעיה -  חיפשנו בעיה בתחום הסקיוריטי שאנחנו רוצים לפתור, אך התקשנו למצוא משהו קריטי ששווה להשקיע בו את החיים שלנו. במשך המון זמן פשוט ישבנו וחיפשנו בעיות. זה היה האתגר הראשון - למצוא את הבעיה שאנחנו רוצים לפתור.

התחלנו לראיין אנשים מעולם הסקיוריטי. הלכנו לשמוע מה הקשיים שהם חווים ביום יום, אילו בעיות יש להם כשהם קמים בבוקר, מה לא פתור אצלם, על מה הם מבזבזים את הזמן שלהם ומה הם מרגישים שהיו יכולים לעשות בצורה יעילה יותר. היו לנו המון שיחות עם אנשים מעולם אבטחת המידע עד שהגענו לבעיה שקשורה לספריית קוד פתוח שבנושא זה הסטארט-אפ שלנו עוסק".

ספריית קוד פתוח היא ספריית תוכנה שנוצרה באמצעות קוד מקור פתוח. קוד פתוח הוא קוד מחשב המפורסם תחת רשיון ופתוח לציבור לצפיה, שינוי והפצה - דבר המאפשר לכל מפתח לגשת לקוד ללמוד, לשפר ולהתאימו לצרכיו. השימוש בספריות קוד פתוח נפוץ מאוד היום וכמעט שאין חברה שלא משתמשת בהן. שימוש אינטנסיבי זה מעלה בעיות אבטחה מרובות. מטרת החברה הייתה לפתור את בעיות אבטחה אלו.

"לאחר שהבנו מה הבעיה שאנחנו רוצים לפתור, היינו צריכים לחשוב איך אנחנו פותרים את הבעיה. שוב, ישבנו וחשבנו במטרה למצוא פתרון טכנולוגי שיכול לפתור את הבעיה הזאת. היו הרבה כיוונים שהעמקנו בהם, עד שנסגרנו על הפתרון איתו אנו עובדים כיום.

אחרי שהגענו לפתרון, עשינו ולידציה עם כל אותם האנשים איתם התייעצנו בשלב הIdeation. שוב, התייעצנו עם המומחים לגבי הפתרון שלנו. שאלנו שאלות כמו: האם הפתרון רלוונטי עבורכם והייתם משתמשים בו? הייתם קונים מוצר כזה? האם הבעיה שפתרנו היא בתיעדוף גבוה? כשהרגשנו שאנחנו נוגעים בתקרת זכוכית מבחינת מידע התחלנו לפנות לקרנות הון סיכון לשמוע את דעתם וכך נכנסנו לסבבי גיוס והצעות להשקעה".

 

אז פניתם להשקעה רק בשלב הרעיון? בעצם עוד לא היה מוצר.

"נכון עוד לא היה מוצר. בשלב הזה ראינו שמה שחשוב לקרנות הון סיכון הוא הצוות. ברגע שהם ראו שיש לנו צוות חזק עם כימיה טובה, שמשלימים ומתאימים אחד לשני ושנוכל לעבור כל מכשול (כי הרעיון יכול להשתנות עוד מאה פעמים) - הם האמינו בנו. הם רצו לראות צוות מספיק חזק כדי לספוג ולשאת את השינויים. בנוסף היה חשוב להם לראות שיש לנו רעיון חדשני שעל בסיסו ניתן להקים חברת ענק. נכון לא היה מוצר עדיין אבל הייתה הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה שלנו.

 

מה היה התהליך לפתרון הבעיה ומה היו האתגרים?

"הפתרון מאוד טכני deep tech. היו הרבה הצעות לפתרונות שהשתפרו כל הזמן והתחדדו משיחה לשיחה. הכיוון נעשה יותר ויותר בהיר - זה לא כמו שאתה במקלחת ופתאום יש לך מומנט של הארה, אלא זה לשבת הרבה זמן (הרבה בתי קפה בתל- אביב מהבוקר עד הערב), הרבה דיבורים וניסיונות לפתור את הבעיה. שלושתינו אנשים מאוד טכניים, ולשלושתינו ידע נרחב, כל פתרון טכנולוגי שחשבנו עליו יכולנו לבדוק את הוכחת התכנות שלו ולהבין אם זה יכול להתאים. כשהגענו לפתרון ראשון התייעצנו, הוא לא היה מספיק טוב אז חשבנו על פתרון אחר, והבנו שגם הפתרון הזה לא יכול להיות מספק, כך עוד ועוד, עד שהגענו לפתרון שלאט לאט הלך והתייצב. נסגרנו עליו רק לאחר שקיבלנו מספיק פידבקים טובים."

 

למי הצגתם את הפתרון? לאנשים איתם התייעצתם או לקרנות ההון סיכון?

"הצגנו את הרעיון לכל מי שיכל לעזור בסיעור המוחות. בקרנות ההון סיכון עוזרים היום גם בשלב של רעיון מוקדם ולא רק לרעיונות בשלים. מעבר לכך, עבדנו כל הזמן בלהגדיל את pull האנשים שאנחנו יכולים להתייעץ איתם: אנשים מהיחידות, אנשים שעוסקים באבטחת מידע ומחפשים מוצר דומה, סטארט-אפיסטים שזה הסטארט-אפ השלישי שלהם, או שעשו דבר דומה בשנה או בחמש השנים האחרונות ועוד. אחד הדברים הראשונים שאימצנו זה פשוט להקשיב. להקשיב להרבה דעות של אנשים, להתייעץ המון ועם הרבה אנשים ובסוף לבחור מה טוב עבורנו.

זה דורש הרבה זמן לעשות את זה באופן מסודר. צריך לקבוע עם אנשים ולכבד את הזמן שלהם - מדובר באנשים עובדים שיש להם עומס כזה שאתה לא בסדר עדיפות שלהם. נדרשה מצידנו עקשנות, אסרטיביות, לא להתבייש "לחפור" ולשאול שאלות. אמרנו לעצמנו שלא משנה מה, אנחנו נמצא פתרון לבעיה. זה אפשרי".

 

מה היתרון התחרותי שלכם? יש חברות שפתרו את הבעיה?

"אנחנו מביאים גישה חדשה לשוק של פתרון שעוד לא קיים היום. רמת הדיוק שלנו מאוד גבוהה ביחס לשאר המתחרים. את הבעיה שאנחנו פותרים יש חברות אחרות שפותרות בצורה חלקית, לא את כולה. כרגע, אנחנו היחידים בשוק שנותנים פתרון מלא מקצה לקצה המלווה בטכנולוגיה ייחודית שהמצאנו וכתבנו עליה פטנטים. היא מממשת את הגישה הייחודית החדשה בפתרון שלנו".

 

מה היה תהליך גיוס הכספים שלכם?

"פנינו למספר קרנות הון סיכון. זה היה תהליך מהיר. לקח שבוע מהרגע שבו פנינו לקרן הראשונה ועד שקיבלנו הצעה ואז דיברנו עם הרבה קרנות הון סיכון אחרות וקיבלנו עוד הרבה הצעות. היתה לנו פריבילגיה לבחור עם איזה משקיעים אנחנו רוצים לצאת למסע הזה. כמו שהשותפים חשובים, כך גם המשקיעים איתם יוצאים לדרך חשובים מאוד. אנשים שאתה סומך עליהם ומאמין להם ושיש לך איתם כימיה -אלו האנשים שאתה רוצה לצידך לאורך המסע הזה. כשמתחילים, אתה עוד לא יודע כמה שנים תעבדו יחד. הקשר הטוב הוא חיוני ואנחנו מאוד מרוצים מהמשקיעים שבחרנו.

מבחינת סבבי גיוס,  בסבב הראשון, סבב סיד גייסנו 7.5 מיליון דולר ועוד 20 מיליון דולר לפני חצי שנה בערך. סיימנו לגייס לאחר שני סבבי הגיוס עם שלוש קרנות הון סיכון שונות. לא תכננו לגייס באותו זמן, פשוט היינו במצב טוב עם לקוחות וקיבלנו פניות מקרנות שדיברו איתנו על השקעה ולאט לאט התגלגלנו לגיוס שאנחנו מרוצים ממנו".

 

מה הדבר שאתם הכי גאים או אוהבים בו בחברה שהקמתם?

"חד משמעית את העובדים שאיתנו. הם איתנו באש ומים. ההון האנושי המדהים הזה. הם חבורה מאוד חזקה של אנשים שבאה בשביל אותה מטרה. הם האנשים הכי טובים שיש היום בשוק עם יכולות בין-אישיות גבוהות וגם מאוד מוכשרים וכיף לעבוד איתם. הם עושים את כל התכלס. הרבה מההצלחה שלנו היא בזכותם. אנחנו מאוד אוהבים אותם ונהנים לעבוד איתם. כיום עובדים 40 אנשים בחברה".

 

מה היית ממליץ ליזמים ויזמיות בתחילת הדרך?

"הייתי ממליץ לעשות את קורס היזמות של האוניברסיטה העברית. זה נגיש וחשוב. הטיפ הכי גדול שהייתי נותן זה לאסוף כמה שיותר אנשים שכבר עשו את זה בעבר ושאפשר לדבר איתם, להתייעץ איתם ולשאול הרבה שאלות. לא להתבייש לומר שאתם מחפשים להיכנס לעולם היזמות ואתם עוד לא יודעים איך ומה נכון לעשות, ולומר שאתם תשמחו לשמוע על התהליך והדרך שהם עברו. לקבוע לקפה וממש לדבר עם כל אחד כמה שאפשר. הייתי ממליץ להתייעץ וללמוד מאחרים, כי בסוף התעשייה הישראלית היא קטנה, כולם מכירים את כולם וכולם חברים של כולם. אנשים מאוד שמחים ואוהבים לעזור".

 

בתמונה:  אבשלום חילו (ימין) נדב צ׳רנינסקי (אמצע) וגל אלבז (שמאל). נדב מנכ"ל החברה, גם למד איתי בעברית מדעי המחשב ועשינו יחד את קורס היזמות.

oligo_-_team

קראו פחות
analyst_course

סיום קורס אנלסיטים.ות - לקבל את הדחיפה ולצאת לדרך יזמית

גיא גולדשטיין | 16 ביולי, 2023
קרא עוד

ראיון עם גלעד עומסי, בוגר קורס אנלסטים.ות 2023

analyst_course

לאחרונה הסתיים המחזור השלישי של קורס האנליסטים.ות של המאגד הירושלמי, בשיתוף עם קרן ההון סיכון fresh.fund. הקורס, בניהולה הנהדר של אביה ויינר חן, כלל 9 מפגשים פיזים ודיגיטליים נוצר על מנת להכיר לסטודנטים.ות המתעניינים.ות ביזמות את עולם היזמות מנקודת מבט של המשקיעים - קרנות ההון סיכון.

כדי להבין את החוויה לעומק, פנינו לגלעד עומסי, סטודנט שנה ב' למדעי המחשב ומט"ר (ממשקים טכנולגיים ורשתות) באוניברסיטה העברית ובוגר של הקורס הנוכחי. גלעד מתעניין ביזמות, ובעל שאיפות להקים מיזם אישי בשנים הקרובות. גלעד מספר על הקורס:

 

"באתי מנקודת מבט של רצון של הרבה שנים להתעסק ביזמות, עם רצון להכיר את כל הצדדים של המשוואה- הצד של היזם והצד של ההשקעה. במהלך הקורס, נחשפתי לפרספקטיבה של קרנות ההון סיכון - אבל בצורה שהשפיעה עליי מאוד בתור יזם. הקרנות אמנם תלויות ביזמים, אך התלות היא הדדית מאחר והכסף להשקעה נמצא אצל הקרנות. הקורס חשף בפניי ברמה הפרקטית מה זה אומר להיות יזם, עם מפגשים משמעותיים של דמויות מעולמות היזמות. אני מרגיש עכשיו קצת יותר קרוב ללהיות יזם." 

 

מגוון הסטודנטים.ות

גלעד מדבר על הסטודנטים והסטודנטיות שמשתתפים.ות בקורס ומציין מגוון גדול של נציגויות מחוגים, מוסדות וגילאים שונים, בעלי העניין המשותף בעולם היזמות. ובאמת השנה, הקורס היה מגוון במיוחד עם 34 משתתפים ומשתתפות באיזון מגדרי, בנציגות לשלושת הקמפוסים המרכיבים את המאגד הירושלמי (בצלאל, עזריאלי, והעברית). בנוסף, לא היו יותר מ- 3 נציגים.ות מאותו החוג, מה שאפשר מגוון והפריה הדדית ומגוונת.

 

המפגשים בקורס

המפגשים בקורס מחולקים לשני חלקים. הראשון, חלק פרקטי עם אוריינטציה יותר לימודית, בה לומדים את מושגי היסוד של עולם ההשקעות, צורת העבודה של קרן הון סיכון, מנגנון ההשקעה, עבודת האנלסיט.ית ועוד. החלק השני, כולל מפגשים עם דמויות מובילות ומגוונות מעולם היזמות - יזמים.ות לפני ואחרי תהליך ההשקעה, אנליסט מקרן הון סיכון מקומית (ירושלמים), עובד קרן שהפך ליזם ועוד. 

 

"המפגשים עם הדמויות מעולם היזמות היו משמעותיים מאחר ואתה נחשף לראשונה לדמויות אמיתיות מהעולם הזה. האנשים שמחזיקים ומחלקים את הכסף (בהשקעות). פתאום, אתה נחשף לשיח על סכומים אמיתיים 'האם להשקיע 20 מיליון דולר או לא?'. לפעמים הלימודים מרגישים כמו משחק, מבחינת הצורה היותר תיאורטית בה הם בנויים, הקורס הרגיש כמו מבט מאוד פתוח על מאחורי הקלעים של התעשייה."  

 

התרגילים בקורס

בקורס יש שלושה תרגילים פשוטים, בהם הסטונדטים.ות מנתחים תיקי השקעות לפי סוגי ההשקעות, לאן הכסף הולך ולאילו עולמות תוכן. בתרגיל המסכם של הקורס, המשתתפים והמשתתפות בקורס מקבלים מסמך שהוגש לfresh.fund על ידי חברה אמיתית, וצריכים להחליט האם היו ממליצים להשקיע בחברה.

 

"כשאתה נחשף למסמך שהוגש על ידי יזם עם 20 שנות נסיון בתחום, שכבר גייס השקעה חלקית ומחזיק צוות עובדים שלם, וצריך להחליט אם להשקיע מיליון וחצי דולר, כבר אין הבדל בין העבודה האמיתית לתרגיל. אתה מרגיש חלק מהעולם הזה." 

 

אימפקט

"אפשר לקרוא באינטרנט עד מחר. עד שלא תגיע לקורס, תהיה חלק מעולם היזמות, תעשה תרגילים שנוגעים בתוכן הרלוונטי ובעיקר, תפגוש נציגים מהתעשייה, לא תוכל להבין באמת מה זה אומר להיות יזם. אני עבדתי במשך שנה בתור מתכנת, והקורס נתן לי את הפוש הסופי להתפטר מהעבודה, ולעבור לעבוד בקרן הון סיכון עד סוף הלימודים - במטרה להבין אפילו טוב יותר את עבודת הקרן, כחלק מהדרך היזמית שלי."

 

קורס היזמים.ות מתרחש בסמסטר ב' של שנת הלימודים בין מרץ ליוני, במרכז החדשנות והיזמות בגבעת רם, במשרדים של fresh.fund ובזום.

נשמע מעניין? קראו עוד

קראו פחות
law_hi_tech

משפט והייטק - על יצירת מציאות

גיא גולדשטיין | 16 ביולי, 2023
קרא עוד

ראיון עם יזמי קהילת משפט והייטק: ניר בריסקו ואריק שלו דותן

law_hi_tech

ניר בריסקו ואריק שלו דותן, הם סטודנטים למשפטים-כלכלה המסיימים את שנה ב׳. ניר גדל בקריית אונו, ואריק ברמת השרון, אבל הם הכירו עוד לפני הלימודים (מהכדורגל!). ניר ואריק הקימו יחד את קהילת משפט והייטק, אחת מ17 הקהילות של המרכז לחדשנות ויזמות בASPER-HUJI Innovate כמענה לתחושה של חוסר התמקדות בממשק זה בפקולטה למשפטים. תוך שלושה חודשים הקהילה צמחה למעל 100 חברים וקיים שני אירועי שיא. 

לפני הכל, תציגו את עצמכם.

אריק: "שירתתי ב8200 ועבדתי כשנתיים בחברת אלתא, שהיא חברת בת של התעשייה האווירית בתפקידים טכנולוגיים שונים. העולם הזה תמיד עניין אותי. כשהחלטתי ללמוד משפטים, ידעתי שנקודת החיבור של משפט וטכנולוגיה תהיה ההתמקדות שלי בתואר."

ניר: "שירתתי ביחידת עוקץ, והתעניינתי בתחומי המדע עוד בתיכון. בזמן מגפת הקורונה עברתי לאירלנד ועבדתי בחברת קוגניזנט (Cognizant), שזו חברה המספקת שירותים טכנולוגיים. בחברה נחשפתי לתחום ההייטק לראשונה."

אריק וניר מתארים את הלימודים בפקולטה למשפטים כמאתגרים ומלמדים, אך גם מתומצים לרמת הקורסים. אמנם, יש פרקטיקה מעניינת כמו סדנאות, קליניקות וכתבי עת, אולם צריך להתקבל אליהם והם דורשניים מאוד - ולכן לא זמינים לכל הסטונדטים.ות. בנוסף, קיימת תרבות מועדונים בפקולטה, אך גם היא לא מאוד מפותחת. פעילות המועדונים מינימלית, בעיקר בהשוואה לפקולטות אחרות למשפטים בארץ.   

איך שמעתם על המרכז לחדשנות ויזמות ושילבתם את המועדון כקהילה במרכז?

 

אריק:"השותף שלי לומד מדעי המחשב, והוא חלק פעיל מקהילת המפתחים של הפקולטה להנדסה - מגיע למפגשים ותומך בפעילות שלהם. דרך המנהלת של הקהילה, הכרתי את מעיין גישורי (רכזת הקהילות של מרכז היזמות) ואת אורית שגיא מנהלת הקהילות."

 

ניר:"אורית ומעיין הזמינו אותנו למפגש של כלל הקהילות בJVP (Jerusalem Venture Partne) בניהולו של אראל מרגלית. מרכז היזמות קיבל אותנו בידיים פתוחות וזה פשוט כיף לראות כמה הם תומכים בנו, זמינים לנו ושמחים שאנחנו בקשר איתם. הם מייעצים לנו וגם עוזרים לנו בדברים פרטניים שיכולים לדחוף את הפעילות של המועדון קדימה. לדוגמה, אורית בעצמה כבר קישרה אותנו לאנשים שמכירה שרלוונטיים לפעילות המועדון. ההשקעה הזאת בנו נותנת לנו דרייב נוסף להמשיך ולעבוד על המועדון כדי לעשות אותו בצורה הטובה ביותר."

 

אז מהן הדרכים בהן משפט והייטק נפגשים?

אריק: "משפט והייטק זה שילוב שמכסה תחום מאוד רחב. באירוע הפתיחה של המועדון הזמנו דוברים משלושה תחומים שונים: – ד״ר טל מימרן, דוקטורנט בפקולטה ומנהל מחקר במכון פדרמן ומכון תכלית, עו״ד אביתר שדה, שותף במחלקת הייטק במשרד פרל כהן ועו״ד אגם שלמה שעובדת ועבדה כמנהלת מוצר במספר חברות ליגל-טק ובמגזר הציבורי."

ניר: "לאירוע הגיעו יותר מ50 סטונדטים.ות (ומספר מרצים) מתוך עניין אמיתי בנושא. כאשר שאלנו את המשתתפים למה התחברו, קיבלנו תשובות מגוונות לגמרי ולכן החלטנו לחלק את המועדון ל3 מסלולים: אקדמיה, ליגל-טק וליווי משפטי בהייטק".

אריק וניר לוקחים את המועדון ברצינות, שסוחפת אחריה את הסטונדטים האחרים. "גיוס סטודנטים הוא לא הבעיה. הרבה מאוד רוצים לקחת חלק פעיל בארגון וניהול המועדון. לעולם לא נרצה למנוע מסטונדט לקחת חלק פעיל יחד איתנו."

מבחינת המסלולים, את מסלול האקדמיה מובילים גל לשם והדר סופר (משפטים -מט"ר), את מסלול הליגל-טק מובילה דנה אדלר (משפטים-מט"ר) ואת מסלול הליווי המשפטי בהייטק מובילה יובל קרייניס (מכפיל במשפטים- משפטים, כלכלה ופילוספיה). בנוסף, חשוב להזכיר את שיר דנגור (משפטים-כלכלה) שמפעילה את הרשתות החברתיות של המועדון. 

אריק וניר

למה קהילה? (ואיך)

אריק: "כשהייתי סטודנט בשנה א׳, יצא קול קורא לכלל הסטודנטים לגבי המועדונים שיש בפקולטה. היו הרבה מועדונים, כולל מועדון משפט וטכנולוגיה שתפס אותי. התאכזבתי לגלות שהמועדון אינו פעיל במיוחד, ואין דרך לקחת בו חלק יותר פעיל מהשתתפות בהרצאות. התואר במשפטים דורשני מאוד, והפקולטה אינה מספיק פעילה על מנת לחזק את רצון הסטודנטים לפתח את המועדונים."

אריק וניר הרגישו שבפקולטה למשפטים לא ניתן דגש מספק לטכנולוגיה. לדוגמא, למכון פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית יש שלוחה העוסקת בסייבר ומשפט, אשר כל המרצים והפרופסורים שעוסקים במשפט וטכנולוגיה חלק ממנה. למרות זאת, השלוחה לא חשופה לסטודנטים - כמעט אף סטודנט לא שמע על המכון, פעילותיו וימי העיון שהם מעבירים.

ניר: "במחשבה לשנות את תרבות המועדונים בפקולטה, ולהכניס צבע של עשייה סטודנטיאלית, החלטנו להקים מועדון שייקח את עצמו ברצינות, ויפעל לארגון פעילויות שוטפות לסטודנטים המעוניינים במשפט וטכנולוגיה - תחום שקורץ לסטודנטים (לאור התפתחויות טכנולוגיות כמו AI), ושאינו בא לידי ביטוי בצורה מספקת בתכני הפקולטה למשפטים." 

עד כה הקהילה צברה מעל 100 חברים, וקיימה במהלך סמסטר א' שני אירועי שיא, בהם ניתנה הזמנות לסטודנטים מהאוניברסיטה לקבל טעימה מהמפגש שבין משפט וטכנולוגיה. בכל אירוע נצפתה כמות סטודנטים חריגה בגודלה ביחס לפעילות המועדונים הקיימת, מה שהיווה הוכחה לביקוש הגדול לפעילויות מהסוג הזה. בשנה הבאה המועדון יגדיל את פעילותו, וכבר גוייסו (כמובן בהתנדבות) ארבעה סטודנטים מעולים שיהיו אחראים על הפעילות שתוצע: יובל קרייניס, הדר סופר, דנה אדלר וגל לשם. 

בנוסף, אריק וניר מספרים כיצד הקמת המועדון, ארגון האירועים והקמת אתר למועדון מעורר תגובות בתוך הפקולטה למשפטים: 

אריק: "אפשר לראות איך עוד סטודנטים רוצים להקים גם מועדונים. מספר סטודנטים אף פנה אלינו בשביל להבין איך הקמנו את המועדון, ואנחנו מצפים ששנה הבאה, כשנפרסם את כלל הפעילויות המתוכננות, סטודנטים נוספים יקימו מועדונים נוספים, יארגנו פעילויות שוטפות ויעניקו לכלל הסטודנטים למשפטים מסגרת נוספת. יוזמה מביאה איתה עוד יוזמה."

מה המטרות של הקהילה?

 

אריק וניר מדברים על שלוש מטרות עיקריות של המועדון:

  1. הנגשה והעשרת הידע בנושאים טכנולוגיים והקשר שלהם לעולם המשפט, במטרה להיות הקו המחבר בין הסטונדטים.ות לסגל בנושאי משפט וטכנולוגיה.

  2. מתן הזדמנות לסטודנטים לקחת חלק פעיל ולאו דווקא מחייב בפעילויות שונות.

  3. ליווי והכנת הסטודנטים לעולם שאחרי הסטודנטיאליות, דרך תכנים הקשורים לעולם המשפט והטכנולוגיה והכנה לראיונות התמחות.

 

בנוסף, אריק וניר חולמים על תרבות מועדונים ענפה בפקולטה למשפטים של האוניבריסטה העברית: "זאת תהיה הצלחה גדולה לראות מועדונים נוספים נפתחים בתחומים שונים, אשר יספקו מעטפת לסטונדטים בתכנים שונים."

 

אפשר לעקוב אחר הפעילות של מועדון משפט והייטק באתר שלהם: https://www.hujilawhitechclub.com ולהתעדכן! 

קראו פחות
from_lab_to_global_economy

ממחקר מדעי להשפעה על הכלכלה העולמית

גיא גולדשטיין | 3 ביולי, 2023
קרא עוד

פרופסור חיים רבינוביץ' על פיתוח עגבניות השרי

from_lab_to_global_economy

 

חיים רבינוביץ' (83), הוא גנטיקאי צמחים, פרופסור אמריטוס בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רקטור האוניברסיטה לשעבר וזוכה פרס רוטשילד. בנוסף, מדובר באיש נעים הליכות, מסביר פנים וצעיר ברוחו. כשהזדמן למשרדי המרכז ליזמות וחדשנות בקמפוס ספרא כחלק מפרויקט פרס ASPER לסטארט-אפ המצטיין של השנה, התפנה בשמחה לשיחה על חייו, על הפרויקטים הנוכחיים שהוא עובד עליהם וכמובן על עגבניות, פיתוח חקלאי ומהפכני שהגיע אליו בשיתוף עם פרופסור נחום קידר ושינה את שוק הירקות והפירות בעולם.

"בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על האוטובוס של ההסתדרות"

חיים רבינוביץ' נולד וגדל כילד תל אביבי חובב צמחים. בשנות ה- 40  הצטרף לתנועת הצופים ועבר כחלק מגרעין לקיבוץ שדה בוקר. בקיבוץ התעורר היצר החקלאי של רבינוביץ', שהתחיל לגדל לבד צמחים. רבינוביץ' מספר:

"אהבתי מאוד לגדל צמחים, ורציתי להבין למה עושים את מה שעושים? לדוגמא, למה מדשנים? פניתי למדריך שלי, אבל הוא לא ידע להגיד לי. אז הלכתי לספריה לשאול ספרים על מדעי החקלאות. בחור צעיר עם ארגז של ספרי חקלאות על אוטובוס של ההסתדרות"

רבינוביץ' הבין שבקיבוץ לא יוכל להגשים את תשוקתו לצמחים, ופנה למזכיר הקיבוץ בשאיפה לצאת ללימודים. למרות תהליך קשור לוותק, והיותו צעיר יחסית בקיבוץ חיים יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות (הוא היה הראשון והיחיד שביקש לצאת).

לפקולטה הגיע עם רצון להדריך חקלאים בחבל לכיש. בפועל, לאחר התואר הראשון, השתכנע על ידי פרופ' נחום קידר ז"ל (זוכה פרס ישראל לחקלאות, נפטר בשנת 2015) להמשיך לתואר שני, במעבדתו שחקרה עגבניות. משם הדרך לדוקטורט הייתה סלולה - אפילו מלחמת יום הכיפורים אליה גויס כחייל מילואים, לא עצרה את הסחף, כאשר קיבל חופשה של כמה שעות להגנה על התזה.

"שינינו את תעשיית הירקות בעולם" - סיפור חיי המדף של עגבנייה

סיפורה של עגבניית השרי יותר מורכב ממה חושבים. קודם כל, כפי שחיים דואג להבהיר "לא המצאנו את עגבניית השרי". עגבניות קטנות מתועדות כצמח בר עוד במאה ה - 16 במקסיקו. זני העגבניות הובאו לאירופה על ידי הספרדים ובמאה ה - 19 עברו מוטציה לפרי גדול. הפרי הגדול (העגבנייה "הרגילה"), כבש את העולם והוחזר לאמריקה. 

לפני פיתוח עגבניית השרי, האתגר היה אחר. לעגבניות (הרגילות), היו חיי מדף של מספר ימים בודדים, דבר שפגע ביכולת לשווק עגבניות וגרם לאובדן תוצרת בשל ריקבון.

"בשנות ה - 60 החלו לצוץ סיפורים על ניסיון התמודדות עם חיי המדף הקצרים של העגבנייה. בשיתוף עם נחום קידר, שחקר עגבניות ואף פיתח זן מקומי עמיד בשם 'רחובות 13', חקרנו את נושא הארכת חיי המדף. שאפנו לייצר זן של עגבניות אדומות וטעימות, אך עם חיי מדף ארוכים."

ב- 1973, לאחר שנים של הכלאות, בידוד גנים ועבודה כנגד כל הסיכויים ("זרקו אותנו מכל המדרגות, אמרו שזה לא אפשרי"), המשימה הושגה, שיח אחד, באחת מחלקות ההכלאה הניב עגבניות עם מרקם שלא השתנה גם לאחר שבועיים מהקטיף. תגלית זו, בה נרתמו גנים מעכבי הבשלה לכדיי ייצור חקלאי, כלכלי ומניב הייתה בשורה דרמטית בעולם שיווק הירקות והפירות, ובמידה מסוימת משפיעה על הדרך שבה אנו צורכים אותם היום "שינינו את תעשיית הירקות והפירות בעולם", אומר רבינוביץ'. 

"הם (הסיטונאים) לא הסכימו לקחת את העגבניות האדומות. הם לא האמינו לנו. אמרנו להם: קחו בחינם, אם תאהבו, אז תחזרו. אחרי שבוע כולם חזרו לקנות מהפלא, עגבניות אדומות שאינן מרקיבות. הייצוא הביא רווח עצום לחקלאים".

אז מה עם עגבניות השרי?haim and guy

רבינוביץ' מספר על תהליך הפיתוח של עגבניות השרי, הוא כבר מתורגל, בתור סלב בעולם החקלאי, שזהו סיפור הצלחתו:

"בשנות ה- 80 היה מגיע לישראל נתן גולדברג, טכנולוג המזון הראשי של רשת מקס אנד ספנסר הבריטית, לבדוק תוצרת שנרכשה ולחפש חידושים חקלאיים. באותו שלב, עגבניות קטנות היו צמח קטן ולא טעים שצמח בחצרות בתים באנגליה ובספרד. גולדברג הציב אתגר - להפוך את העגבניות האלו לראויות לשיווק"

רבינוביץ' וקידר, שבשלב זה כבר הוכיחו את יכולותיהם לספק תוצרים שנחשבו עד לאותו שלב לבלתי אפשריים, ניגשו לאתגר וענו עליו בהצלחה. בעזרת שילוב של גנים מעכבי הבשלה, הכלאות ושינוי בגישת הקטיף (באשכולות ולא ביחידות) נולדה עגבניית השרי הראשונה.

הדרך שבין מחקר למוצר

כחלק מתהליך המסחרי של שיווק עגבניות שרי, נוצר קשר בין החוקרים רבינוביץ' וקידר לבין חברת "יישום". חברת "יישום" - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים - הוקמה בשנת 1964 והיא האחראית הבלעדית למסחור הטכנולוגיות והפטנטים שמקורם באוניברסיטה העברית. חברת "יישום" היא מראשונות הTechnology transfer companies שתפקידן לגשר על הפער שבין מחקר למוצר. "יישום" ליוותה את רבינוביץ' וקידר בתהליך המו"מ וההפיכה של המחקר למוצר בפועל. היקף ייצוא זרעי העגבניות שפותחו על ידי רבינוביץ' וקידר מוערך ביותר מ50 מיליון דולר בשנה.

ומה עוד?

לאחר הפיתוחים בתחום העגבניות ששינו את עולם החקלאות, רבינוביץ' לא נח וממשיך לעבוד ולחקור. רבינוביץ' פיתח זנים חדשים של פלפלים, בצלים ושום, העמידים לסביבה משתנה, זנים שתורמים רבות לפיתוח תעשיית הזרעים בישראל - מהמובילות בעולם. בנוסף, רבינוביץ' לוקח חלק בפיתוח פאנלים סולאריים להנחה מעל שטחים חקלאיים, כך שייצור החשמל לא יפגע בגידולים החקלאיים שמתחתיו.

רבינוביץ' מכיר באתגרים של עולם החקלאות של היום, ושם למטרה את 2050 כיעד להתמודדות בו צפויים לחיות בעולם 9-10 מיליארד אנשים, שיש לדאוג לביטחון התזונתי שלהם. כלי עיקרי בתהליך הזה היא ההנדסה הגנטית, שמאפשרת התערבות בגנים של פירות וירקות, על מנת לשנות את הרכבם. רבינוביץ' מפתח בימים אלו תפוחי אדמה, אשר בעזרת שינויים גנטיים עלוותם (כלל העלים המכסים את הצמח) תהיה אכילה, וזמינה כמספוא לבהמות - ובכך תפנה שטחי גידול נוספים, שכיום משמשים לגידול מספוא ותמנע כמויות אדירות של פסולת אורגנית.

רבינוביץ' הוא דוגמא לדרך בה מדע משפיע על הכלכלה העולמית. רבינוביץ' מאמין ומפיץ את המסר החשוב, שהעולם לא יכול להסתדר בלי חקלאות ושם מול עיניו את המטרה להגדיל ערך קלורי עם שמירה על ערך תזונתי בגידולים חקלאיים. בהתאם למטרות אלו, רבינוביץ' תומך נלהב באגרו-טק, חקלאות מדייקת והנדסה גנטית.

פרופ' חיים רבינוביץ' הוא פיינליסט פרס ASPER2023 עם החברה RumaFeed על פיתוח רקמות עלווה אכילות בתפו"א, כחלק מהמאבק לביטחון תזונתי והמשבר הדמוגרפי הצפוי בשנת 2050.

קראו פחות
green_energy

אנרגיה ירוקה, יזמות ומה שביניהם

גיא גולדשטיין | 21 ביוני, 2023
קרא עוד

המקום של קהילת סטונדטים ביצירת שינוי תפיסתי באוניברסיטה ובסביבה

green_energy

קהילת האנרגיה הירושלמית, שהוקמה במסגרת המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית, היא קהילה צעירה ופעילה (מאוד) במרחב הירושלמי, ששמה למטרה את קידום תחום האנרגיות המתחדשות באוניברסיטה העברית בפרט, ובירושלים בכלל. ישבנו עם ראשי הקהילה לשיחה על יזמות ואנרגיה.

ספרו על הקהילה.

עד לפני שנה, לא פעל אף גוף שריכז או דיבר על תחום האנרגיות המתחדשות בירושלים. שמנו לב ל'וואקום' שנוצר בשיח הציבורי על אנרגיה בכלל. מקימי הקהילה, נדב מנטל ויוסף ואן וויק, חברו ל-IGNITE THE SPARK ו-ENERGYCOM להקמת התא, וכשכל העניין תפס תאוצה עדי רז הצטרף גם כן והתא הפך לבסיס לקהילת האנרגיה שמתקיימת כיום.

קהילת האנרגיה הירושלמית היא בעצם יוזמה של הקמת תא אקדמי-חברתי, שמטרתו להעשיר את תושבי העיר והסטודנטים בה בידע בתחום האנרגיה. היום מנהלים אותה בהתנדבות צוות סטודנטים ממגוון תחומים, בין היתר מהנדסת חשמל ומפיזיקה. הנפשות הפועלות הן עידן בר לב, יונתן שוגרמן, ניצן סעדון, חן שיים, טל עמית ואלישע גור. אנחנו מנהלים אותה בשיתופיות, כל אחד ואחת תורמים איפה שהם מרגישים שהם יכולים לתרום הכי הרבה, וכאשר מדובר בהרמת אירוע כולם נרתמים לעזור.  

הגורם המחבר בין כולנו הוא ההבנה שמשבר האקלים הוא בעיה שצריך לדון בה בדחיפות, וכולנו מאמינים בפתרון שיגיע מצריכת אנרגיה יעילה, נקייה, זולה וחכמה. אנו מאמינים שהצעד הראשון לפתרון הוא מודעות, ושם אנחנו כקהילת האנרגיה הירושלמית  נכנסים לתמונה.

מהם אירועי הדגל של הקהילה? איך אתם מפיצים רעיונות?

הפעילות של הקהילה כוללת הרצאות חודשיות בנושאים שונים בשם "אנרגיה על הבר", במסגרתם אנשי מקצוע מתחום האנרגיה, חוקרים באקדמיה ואנשי מפתח במשק הישראלי מגיעים להרצות בפני קהל ולענות על שאלות הנוגעות בעיקר לאנרגיה מתחדשת.

בנוסף, הקהילה מקדמת אירועים שונים כמו "יום קריירה" בהשתתפות של חברות טכנולוגיות בתחום ייעול וייצור אנרגיה, ואפילו סיורים למעבדות הנוגעות לתחום האנרגיה המתחדשת, לדוגמא מעבדה שמפתחת פאנלים סולריים מתקדמים. כל זאת לצד מפגשים עם אנשי אקדמיה מתחומי המחקר והפיתוח במטרה לשמוע על האתגרים במשק ועל דרכים לפתרונות. רובנו סטודנטים, ולכן אנו שמים דגש על העולם האקדמי והחדשנות שמגיעה ממנו אחד מאירועי השיא של הקהילה היה MeetUp אקדמיה, בו התארח פאנל של פרופסורים מתחומי מחקר שונים, שנפגשו לספר על האתגרים המולטי-דיסיפלינארים בתחום האנרגיה.  

חלק מהאירועים כמו הסיורים במעבדות והMeetUp מיועדים בעיקר לסטודנטים, אך מטרת העל שלנו היא לחזק את הזיקה של תושבי העיר לתחום האנרגיה ככלל. בהרצאות "אנרגיה על הבר" אנחנו שמחים לראות קהל שמורכב מתושבי העיר כולה! 

גם כאשר האירועים מתרחשים בקמפוס גבעת רם, לדוגמא יום עיון אקדמיה ותעשיה שהתקיים בשבוע שעבר, אנחנו לגמרי מכוונים לא רק לסטדונטים. האירוע כלל הרצאות של פרופסורים מתחומי המחקר רלוונטים ואנשי מפתח בכירים בתעשייה מהתחום. התרגשנו לראות את כמות האנשים שהגיעו והיה אירוע מרתק ומוצלח. 

האירועים שלנו אינם בתשלום והמטרה שלנו היא ליצור הזדמנויות לקהל רחב ככל האפשר להיחשף לאתגרים ולחדשנות בתחום האנרגיה.

האם יצרתם קשרים מיוחדים בתוך ומחוץ לאוניברסיטה במסגרת העבודה של קהילת האנרגיה?

בהחלט. לדוגמה, רקמנו קשר הדוק עם מחלקת הדוברות של משרד האנרגיה. הם פונים אלינו כשהם רוצים לתת במה לדוברים מהמשרד, כמו שרון חצור ורון לייפר, שהגיעו לדבר איתנו על איך בונים את המדיניות ואסטרטגיה הישראלית בתחום. ביום ירושלים הם כתבו עלינו, וכתוצאה מכך תרמו לחשיפה שלנו לקהלים רחבים. בנוסף, עם הקמת התא קיבלנו תמיכה מחברת Energycom שהייתה שותפה מלאה בהובלת יום עיון אקדמיה ותעשיה. למשרד האנרגיה ולנו יש אינטרס משותף שהקהילה תגדל. המשרד פועל בכל הארץ וככל שמוקד העניין בירושלים יתרחב, נוכל ליצור יותר אירועים גדולים בשיתוף פעולה. התחושה היא שהעשייה שלנו חשובה גם לגורמים נוספים, ואנחנו מעריכים מאוד את הגב שהגופים התומכים נותנים לנו.  

איך ואיפה שמעתם.ן על מרכז החדשנות והיזמות?

אלו היו הימים הראשונים של הקמת הקהילה, כשהיא עוד הייתה בגדר רעיון בלבד. חיפשנו דרכים להתפתח וניסינו מספר כיוונים שונים. שמענו על תוכנית הקהילות של מרכז החדשנות דרך אירועים שהם הרימו בזמנו. ברגע שהתחברנו למרכז, מצאנו בית חם שנותן לנו תמיכה בכל מה שקשור לפיתוח הקהילה שלנו, עזרה בהפקות, הפצה, ובאופן כללי כלים שעזרו לנו להביא את עולם התוכן שלנו בצורה המיטבית ביותר לחברי הקהילה. 

מה כרגע המצב בארץ ובעולם מבחינת אנרגיה מתחדשת? מבחינת הטכנולוגיות הקיימות, עבודות בתחום והפופולריות של הנושא? כיצד אפשר לקדם שימוש ופיתוח אנרגיות מתחדשות פה באוניברסיטה?

כחלק מוועידת פריז בשנת 2015 רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל, התחייבו לעבור ל-100% שימוש באנרגיה ירוקה עד שנת 2050. להחלטה זו השלכות עצומות על החיים של כולנו מאחר ונכון להיום, רק קצת יותר מעשירית האנרגיה שנצרכת בישראל בשנה שעברה מגיעה מאנרגיות מתחדשות. 

כיום, אין מקור אנרגיה בעולם שהוא הגביע הקדוש. כל מדינה מנהלת תמהיל שונה של מספר מקורות אנרגיה שונים העומדים לרשותה, ולכל אחת יש טכנולוגיות ייצור אנרגיה שמתאימות לה בהתאם לאתגריה הייחודיים. במדינות מעוננות ומועטות בשמש למשל, אין יתרון בהתקנת פאנלים סולארים, ובמדינות בהן מעט רוח אין יכולת מספיקה להפקת אנרגיה מטורבינות רוח. רוב מדינות העולם עדיין בתהליך גיבוש מדיניות אנרגיה או בהטמעת טכנולוגיות חדשות להפקת האנרגיה, אשר תוביל אותן לשנת 2050 עם ודאות ויציבות אנרגטית מצד אחד, ומצד שני כל זאת תוך הפקת אנרגיה ירוקה ומתחדשת.

יש סיבה להיות אופטימיים, ההשקעה בתחום לא קטנה, ובשנים האחרונות המגזר העסקי שמתמחה בפתרונות למשבר האנרגיה העולמי צמח בצורה יוצאת דופן. זה צובר תאוצה, מייצר משרות, ואפשר לראות איך זה נהיה מדובר יותר משנה לשנה, ולאוניברסיטה יש פוטנציאל עצום לעודד פיתוח של אנרגיות מתחדשות. יש באוניברסיטה העברית חוקרים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, ואם יעודדו חוקרים וסטודנטים להתמקד בתחום, אנחנו מאמינים שהאוניברסיטה העברית יכול להיות מרכז רב תחומי עשיר ואיכותי מאוד. 

קראו פחות
huji_pulse

HUJI PULSE - איך מקימים קהילה בארבעה צעדים

גיא גולדשטיין | 3 ביוני, 2023
קרא עוד

ארבעת השלבים שהופכים רעיון לקהילה

 

huji_pulse

קהילת הרפואה המחודשת HUJI PULSE הוקמה בהובלת בוגרי תכנית מובילי קהילות טליה לנגה, אחות וסטודנטית לMBA בBio-Med, ואלי וובר סטודנט למדעים ביו רפואיים, בשיתוף עם מיכאל מלמד, סטודנט לרפואה ופרמדיק ושגיא קליין שגם הוא סטודנט לרפואה ופרמדיק.

 

ארבעת השלבים

  • למה קהילה?

  • איך מתחילים?

  • מחזון לקהילה

  • להניע (ולארגן אירוע פתיחה)

צעד ראשון - למה קהילה?

להבין מה חסר לי בסביבה. כיצד בניית קהילה יכולה לשפר את המצב והאם לדעתי תהיה היענות?

אלי (וובר) הרגיש שהוא רוצה להיחשף וללמוד יותר על עולם החדשנות הרפואית והתעשייה הביו רפואית. טליה רצתה ליצור קהילה המפתחת יזמות אצל אחים ואחיות.

צעד שני - איך מתחילים?
צעדים קטנים שיעזו לקהילה להתהוות. מחפשים מסגרת שתאפשר ליווי, חניכה ותמיכה בתהליך הקמת הקהילה.

אלי וטליה הצטרפו לתכנית מובילי קהילות חדשנות של מרכז היזמות - תכנית שנועדה להכשיר סטודנטים וסטודנטיות מובילים בהקמת קהילה, בעזרת הכשרה, ליווי ואפילו מימון תקציבי!
בתכנית אלי וטליה נפגשו ואיחדו כוחות, וביחד עם מיכאל ושגיא נרקם החזון - רופאים ורופאות כחלק מקהילת היזמות, בעלי כלים טכנולוגיים לפיתוח וחידוש תחום הרפואה

צעד שלישי - מחזון לקהילה

עכשיו, כשיש צוות וחזון, מתחילים הצעדים שיהפכו את כל הסיפור לאמיתי.

אחרי שהתגבש צוות, הגיע הזמן לגבש את הקהילה. מה המטרות של הקהילה, ואיך ניתן להשיג אותן? קהילת HUJI PULSE שמה כמטרה לחשוף את הסטודנטים.ות לעולם המופלא של החדשנות הרפואית ושהסטודנטים.ות ירכשו כלים יזמיים מעשיים ,שיעזרו להם.ן בקריירה העתידית. וכיצד משיגים זאת? הרצאות, סדנאות, תכנית מנטורינג, הקאתונים ועוד.

צעד רביעי - להניע (ולארגן אירוע הפתיחה)

הקהילה קיימת, הערכים ברורים - חסרים רק חברי קהילה!

אחרי שהקהילה קיימת וערכיה ברורים, יש צורך בדבר החשוב ביותר - חברי קהילה! יש דרכים רבות לגייס חברי קהילה, בשיווק בסושיאל מדיה, עמדת הסברה בקמפוס, פרסום בניוזלטר של מרכז היזמות, ועוד ועוד. אבל אין מה לדאוג, מרכז היזמות מלווה את הקהילה הצעירה בשלביה הראשונים.

אלי וובר מספר על התחושות סביב אירוע הפתיחה:

"אחרי חודשים ארוכים של עבודה וציפייה הגענו לאירוע הגדול. היה ממש מרגש בשביל כולנו שהצלחנו להוציא אותו לפועל. האירוע היה ערב טד, היו 5 דוברים ולכל דובר.ת הוקצב 15 דקות לדבר. כל דובר.ת דיבר.ה על תחום החדשנות הרפואית מזווית קצת שונה וכך היה גיוון בין השיחות השונות, והיה ממש מעניין. לאירוע נרשמו 150 סטודנטים! היינו צריכים לסגור את ההרשמה עקב חוסר במקום. (שזה הכי כיף)..."

באירוע, דיברו ד"ר אמנון דקל מנכל ASPER-HUJI Innovate; ד"ר יואב גרונוביץ MD,MBA, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית; ד"ר סת' סלפטר PhD , מנכ"ל ומייסד חברת Immunyx; אתי רוזנברג RN, MHA , מנהלת תחום החדשנות בסיעוד- שירותי הבריאות כללית; פרופ' אלישי עזרא צור PhD, ראש המעבדה להנדסה ביו-מורפית-האוניברסיטה הפתוחה; שחף שניר MBA, מנהל חדשנות פנים ארגונית, שירותי בריאות כללית.

הדוברים והדוברות חלקו עם הקהל סיפורים ומחשבות על עתיד עולם הרפואה, AI, יזמות, אתגרים בחדשנות רפואית, תעשייה בראי אקדמיה, כוחה של קהילה ועוד.

 

 

קראו פחות