בלוג מקצועי

nq_lmkhshbh_l_yzmvt_vqvrvnh.jpg

נק׳ למחשבה על יזמות וקורונה

יאיר פלד | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

על יזמות וקורונה

נק׳ למחשבה על יזמות וקורונה

מה נגיד, המצב בעולם עכשיו קשוח, וכנראה גם יהיה קשוח לפחות לעוד 3-4 חודשים, עם אפשרות שזה ימשך הרבה יותר. אבל בתוך כל הבלגן והפסקת החיים הרגילים והחרדות, יש גם הזדמנויות, ואפילו רבות.

משברים הם תמיד תקופות שגורמות להאצה של תהליכים בחברה ובחיים האישיים. לא מעט אנשים הפכו להיות יזמים בעקבות משבר אישי או משבר חברתי שהם עברו, והתקופה הנוכחית היא לא יוצאת דופן בכך.

משבר הקורונה הוא עולמי וממושך ומשנה עולם, ובעקבותיו צצות כבר היום וימשיכו לצוץ גם בהמשך הזדמנויות רבות.

אז מהן ההזדמנויות שאני רואה כבר היום בהמשך למשבר הקורונה ?

איפה הם המקומות שמיזמים שיקומו על הרעיונות האלו ימצאו פתאום אוזן קשבת וקהל עם ראש פתוח כאשר בעבר היו נתקלים בחומות של סקפטיות ?

1) עבודה מרחוק:

עבודה מרחוק / עבודה מבוזרת שלא ממשרד אחד היא טרנד שקיים ומאיץ כבר מעל לשני עשורים בכל העולם, ועדיין, לפני משבר הקורונה אני מעריך שליותר מ 90% מהאנשים לא יצא להתנסות בעבודה משמעותית מרחוק.

עכשיו, כשהמשבר כופה עלינו שינויי הרגלים ואחוז ניכר באוכלוסיה מגלה פתאום את אפשרויות העבודה מרחוק, אני צופה הזדמנויות רבות למיזמים בתחום, ובעיקר מיזמים שמותאים לעבודה משותפת בתחומים ספציפיים שאינם הייטק כגון העברת חוגים מרחוק, טיפולים פסיכולוגים מרחוק, הופעות מרחוק וכו'.

ובהתאמה לעליה ברצון ובצורך לעבוד, גם עליה בכמות של מיזמי מרחבי עבודה משותפים (טרנד שבעצמו תופס תאוצה בעשור האחרון) שיהיו יעודיים לפעילויות שכאלו – סטודיו להעברת אימוני יוגה מרחוק, כיתה עם לוח להעברת שיעורים מרחוק וכו'.

תתי קבוצות בתוך הכותרת של עבודה מרחוק הן למידה מרחוק שהוא טרנד שנמצא כיום בחיתוליו ואני מאמין יקבל תנופה משמעותית לאחר משבר הקורונה, ושירותי רפואה מרחוק Telemedicine שנמצאים יחסית בתחילת דרכם והמשבר הנוכחי ממחיש מאד את הצורך שבהם, בעיקר במדינות עם שטחים כפריים רבים כגון הודו, סין ומדינות אפריקה אשר בהם חיים 50% מאוכלוסיית העולם.

2) תעשיית התיירות:

תחום נוסף שהמשבר מאיר הינו התלות של תעשית התיירות העולמית – תעשייה של 1.7 טריליון דולר שמעסיקה עשרות מיליוני אנשים בעולם – במשברי בריאות עולמיים.

תעשייה שגם ככה כמעט כל השחקנים בה חיים על שולי רווח נמוכים ביותר, תצא מרוסקת לגמרי לאחר משבר הקורונה ועם כמות שחקנים ותחרות שונה לחלוטין. מצב זה, לדעתי, יהווה הזדמנות למיזמי תיירות חדשים ולכניסות חדשות לתחום בגישה חדשה ועם שולי רווח טובים יותר.

3) ייצור ואספקה:

אם לפני המשבר כולנו הרגשנו תלויים בייצור של סין, הרי שעכשיו, באמצע המשבר אנחנו מבינים שהמצב כפי שהיה מסוכן מדי כלכלית. אני מעריך שהשליטה שיש לסין על הייצור העולמי תישבר במקצת עקב הסתה של פעילויות יצור בצורה חלקית למדינות אחרות או ייצור מקומי על ידי עסקים רבים שירצו לפזר סיכונים.

דבר זה לדעתי יתן הזדמנות למיזמי הדפסת תלת מימד ומיזמים אחרים של פסי ייצור רובוטיים וייצור חכם וגמיש.

ובאותו הקשר, ובאופן פחות אינטואיטיבי, המשבר הזה מאיר זרקור על רמת הייבוא של מדינות רבות ובינהן ישראל של חומרי גלם למזון (בישראל מעל 90% מחומרי הגלם למזון כולל קמח, שמן וסוכר מיובאים מחו"ל).

אני מאמין שאחרי שמשבר זה יחלוף תיווצר הזדמנות גדולה למיזמים של חקלאות Agtech, ובפרט מיזמי חקלאות עירונית, חקלאות מדברית וחקלאות ימית. וכן תיווצר הזדמנות גדולה למיזמי מזון Foodtech אשר יפיקו חומרי גלם חדשים מצמחים.

4) ביולוגיה חישובית:

תחום נוסף אשר צובר תאוצה כבר בימים אלו וצפוי לתפוס תאוצה גדולה מאד בהמשך כאשר לקחי המשבר יופקו במלואם הוא תחום ה Computational Biology, ובפרט כל הקשור לכלים ומודלים שיעזור לבנות חיסונים וטיפולים בצורה מהירה לוירוסים עתידיים (וכן, יהיו כאלו בעתיד יותר ויותר ככל שהעולם נהיה צפוף ומחובר יותר)

5) הרגלי היגיינה:

כמובן שהמשבר הנוכחי מאיר בצורה ברורה את הצפיפות העולה בעולם ואת היקף הקשרים והנסיעות של אנשים בין מדינות. הפרוטוקולים הקיימים היום בעולם להכלה וטיפול במגפות יצטרכו לעבור עדכונים ויש כאן גם פתח גדול למיזמים בתחום ההיגיינה הפשוטה (שטיפת ידים, סבון) ובתחום החיטוי. גם בעבור אנשים וגם בעבור חומרי גלם למזון ומטבחים שמבשלים לציבור.

6) האינטרנט ואנחנו:

ולסיום, וכפי שכל אחד מאיתנו בוודאי חווה על בשרו, התלות של אנשים בתשתית האינטרנט היום הפך להיות קריטי מאי פעם. אני צופה שמאמצי הפיתוח של תשתיות האינטרנט יוכפלו וישולשו במימון ממשלתי ומסחרי, וכן שמאמצי חברות לקדם את טכנולוגית דור 5 בסלולר ודור 6 בווי-פי שהיו גדולים עד כה, יהפכו להיות עצומים פי כמה אחרי המשבר. כל הכיוונים הללו פותחים גם פתח גדול למיזמי ציוד תקשורת וערים חכמות.

אז לסיכום, אם אתם חושבים על יזמות, עכשיו, בדיוק עכשיו, זה זמן טוב להקדיש לזה מחשבה רצינית ולהתחיל לעבוד על זה. ואם אתם לא חושבים על יזמות, אולי שווה לכם לנצל את העצירה הזו באמצע החיים ולחשוב טוב על הבעיות שאתם נתקלתם בהם עכשיו בתקופה האחרונה ומה הייתם רוצים שהיה קורה במקום, ואולי פתאום חיידק היזמות יתפוס גם אתכם...

 

יאיר פלד הוא יועץ אסטרטגי המתמחה בחדשנות ויזמות, והבעלים של "פלד ייעוץ אסטרטגי"

קראו פחות
vlm_hbvdh_hkhdsh.jpg

עולם העבודה החדש

ענבל אורפז | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

שוק העבודה החדש לגמרי כאן- איפה זה פוגש אותך?

עולם העבודה החדש

כישורי יזמות והקמת קהילה כחלק מהכשרת מהנדסים?! ברוררר.

יועצים חיצוניים שמשתלבים כחלק בלתי נפרד מצוותים בארגונים?! בטח.

מכונות שמחליפות עובדים?! נו, זה מה זה 2019...

זוהי רק רשימה חלקית של שינויים בשוק העבודה כפי שהכרנו אותו, המשפיעים על מעסיקים ומועסקים בעידן הנוכחי בו המציאות שהכרנו משתנה.

ביום א' 23.05 אירחנו את ענבל אורפז-יועצת אסטרטגית בתחומי החדשנות והסטארטאפים, חוקרת בתוכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, דוברת ומרצה.

ענבל הציגה בפנינו אילו גורמים מעצבים ומשפיעים על שוק העבודה החדש, כולל צורות תעסוקה חדשות, מודלים עסקיים מיושנים שמעכבים מהפיכות בתעשיות שמשוועות לחדשנות, ואת ארגז הכלים החדש הנדרש מעובדים כדי לשמור על רלוונטיות (רמז: בעיקר היכולת ללמוד ולהתחדש).

 

רוצים.ות ללמוד גם?!

לחצו Play

קראו פחות
gbvrh_vkhdshnvt.jpg

גבורה וחדשנות

ליאון בן נס ואנונו | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

יציאת מצרים. זיכרון השואה. סטארטאפ ניישן.חדשנות.

גבורה וחדשנותלרבים מאיתנו המילים האלה יראו כמו אסופת מילים שאינן קשורות זו לזו, אבל חלק מאיתנו יראו את הקשר די מהר.

נתחיל מהסוף - בחול המועד פסח 2021, התקיים האקתון הגבורה 2021. מאות משתתפים החליטו להמיר חלק מחופשת הפסח שלהם לטובת התנדבות טכנולוגית-יצירת מוצרים מוגמרים למען גיבורי השואה שאיתנו ואלו שאינם. בעזרת תשתית טכנולוגית סופר מתקדמת שסיפקו ענקיות טכנולוגיה יכלו המשתתפים להתחיל את ההאקתון מנקודת התחלה מתקדמת מהרגיל.

אבל בואו ניקח צעד אחורה? למה בעצם זכרון השואה צריך חדשנות? כי מי שחיפש.ה חדשנות, זה כנראה מאחר ומשהו בשטאנץ הרגיל לא עובר לכם. אבל מה בדיוקק? הרי לרובנו אין בעיה עם הטקסים, הסיפורים, העדויות והצורך לעשות, ובעיקר עם הצורך לעצור מלכת, לקחת יום אחד בשנה להרכין ראש ולומר, אנחנו זוכרים את הקורבנות. אז למה השטאנץ לא עובד לנו? אני רוצה להציע זווית חדשנית להסתכלות על הזיכרון.

כמי שיזם את ההאקתון, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם שותפיי, אנחנו רוצים שזיכרון השואה יעצים אתכם, ובמקום קורבנות תסתכלו על כל מי שהיה שם כגיבורים וגיבורות המתגברים ומתגברות.

שיח של עוצמה והעצמה, לעומת שיח של קורבנות וחולשה – זה הטוויסט שלנו במצעד הגבורה, וזה מה שאנחנו עושים ב-3 השנים האחרונות.

לאורך המאמר הקרוב, ננפץ אמירות מסוימות, ונציע חדשות. חשוב לומר מראש, אנו לא באים להחליף, אלא בעיקר באים לעדכן, להוסיף, להבהיר שיש צורך בדרך מעט שונה. אם לומר את האמת, המהלך הרעיוני הזה אינו ייחודי לנו – שהרי לפני כמה ימים שרתם.ן כולנו בגאון ובעוצמה "עבדים היינו", ואפילו לא חשבתם.ן על כך שדי מוזר לשיר באופן כה חגיגי על כך שהיינו עבדים. המסקנה המתבקשת היא שביחס לתקופת עבדות מצרים, תקופה חשוכה לכל הדעות, עברתם.ן את אותו תהליך שאנו מבקשים להעביר א.נשים ביחס לזיכרון השואה כיום.

שהרי, גם במצרים העבידו אותנו בפרך וביקשו להשמידנו, ואם להיות כנים, כנראה שדרך הזכרון שבחרנו, הממרקרת את העוצמה וההשראה סייעה לעיצוב הזכרון, כי אלפי שנים אחרי, אנחנו עדיין זוכרים את עבדות מצרים, אבל יותר מכך – את היציאה מעבדות לחירות.

אגב, לא רק אנחנו זוכרים - כל שלושת הדתות מספרות את סיפור יציאת מצרים, אלפי שנים לאחר שהתרחשה. אז אם שם זה הצליח, שווה ללמוד דבר או שניים מאותם יהודים חכמים שהנהיגו לנו מסורת אקטיבית לפסח. מסורת שזוכרת את גבורת רוח האדם וההתגברות היומיומית ולא רק את מה שנעשה לנו.

חזרה לימינו- כאמור, מעל ל-600 נרשמים, מאות משתתפים ומשתתפות, חול המועד פסח, הופך לחג התנדבות טכנולוגי למען גיבורי השואה. אותה חופשה שבה אנו חוגגים את גבורת רוח האדם מלפני אלפי שנים, שימשה בחול המועד פסח כאירוע התנדבות המוני שחוגג את גבורת רוח האדם שהתקיימה לפני פחות ממאה שנים.

משרד החוץ, Asper Huji Innovate, אלביט מערכות, !AWS, IMPACT, סינמדיה, עמותת בוגרי 8200, AnD Ventures הינם רק חלק מהארגונים שלקחו חלק בהאקתון הגבורה הזה, השלישי במספר.

הכל התחיל בקורס מ"פים בצה"ל במילואים, מסע עדים במדים, ובקשה קטנה - "בואו תעזרו". בהתחלה היינו ציניים, "למה צריך את עזרתנו?", ואז הבנו – הסיפור הכי גדול של העם שלנו, זולג לנו מבין האצבעות.

למה? כי זה נכון שכולם יודעים שהייתה שואה, אבל רובנו מעדיפים לדחוק אותו ליום אחד ספציפי. יש אפילו סיבה טובה – שפינוזה הגדיר זאת טוב מאיתנו: "נפש האדם מתרחקת מכל מה שמפחית מעוצמתה, ומחפשת את כל מה שמעצים את רוחה". אנחנו מתרחקים ממה שטראומטי, ומחפשים את מה שנותן לנו כוח. חגי ישראל, חגים שברובם חוגגים את גבורת רוח האדם, הן דוגמא מצוינת לצדקת שפינוזה.

לבסוף- אנחנו לא עם שמתפאר בנצחונות ובשליטה על עמים אחרים, אנחנו עם שמתפאר בכך שלמרות שבכל דור ודור ניסו להשמיד אותנו, בכל דור ודור הצלחנו להתגבר, לשרוד, ולצמוח.

את המסר החשוב הזה, לקחנו גם לזיכרון השואה: במקום להתמקד במכלול הזוועות ובהשמדה ההמונית,, אנו מציעים להיכנס לתוך נבכי נפשם של מי שהיו שם, ואז להבין שכאשר אין לך מזון, מים, בגדים חמים, שעות שינה – מספיק לעשות צעד אחד קדימה כדי שיתקיים מעשה גבורה.

מסר כזה, ניתן לקחת אינו לאורך כל השנה- קשה? בואו נעשה עוד צעד אחד קדימה, פשוט כי הם עשו, ובמצבים הרבה יותר קשים.

מצעד הגבורה מטמיע את אותו מסר בתוך העשייה החברתית, בצורה אקטיבית. אלפי אנשים שנרתמים במהלך השנה להתנדבויות מעצימות, כי זוכרים את ההתגברות במצבים בלתי אפשריים, וככה גם אנחנו יכולים להתגבר על קשיי היומיום, ולהתנדב איתם ולמענם, קהילה שיוצרת למען הקהילה.

שאלתם את עצמכם מה יקרה ביום שלא יהיו שורדים?

אם נעשה את העבודה טוב מספיק, נצליח להגיע למצב בו אנו מטמיעים את זיכרון השואה בעשייה החברתית, התנדבות שאינה רק התנדבות, התנדבות שהיא שימור של זיכרון השואה – של הסיפור של כולנו, מאירופה, דרך צפון אפריקה ועד לשורד השואה האתיופי. בדיוק כפי שיציאת מצרים מחברת בין כולנו, כך גם הטראומה הזאת, כי היטלר לא הבחין בין יהודי שחום או לבן. יהודי הוא יהודי, והוא בן מוות.

אז עכשיו זה הזמן שלנו להעביר את המסר. לספר לכל העולם, שבמצבי משבר גדולים אנחנו יכולים להתגבר, לעשות למען האחר ולחשוב על האחר. כי מי שמצליח לייצר כל כך הרבה אופטימיות ביחס ליכולת לשרוד, יודע לוותר קצת מעצמו, גם בלי לדעת איך היא או הוא יסתדרו.

בעינינו זו בדיוק המשמעות של גבורה, שלושה מרכיבים קטנים שמתכנסים לפעולה אחת פשוטה: (1) אופטימיות (2) אקטיביות (3) אחדות (סולידריות).

שיח הגבורה היומיומית שטבוע בנו כל כך עמוק (איזהו הגיבור הכובש את יצרו, גבר, גברת, ועוד'), הוא שמאפיין אותנו מאז ומעולם. הוא גם חלק משמעותי ב-DNA היזמי של אומת הסטארטאפ. אופטימיות ואקטיביות הם בדיוק המאפיינים של כל יזמ/ית מוצלחים.

האקתון הגבורה לא נועד רק לייצר קוד – האקתון הגבורה הוא דרך לחבר ולקשר. זוהי דרך להגיד לאומות העולם, בואו ניצור ביחד אוקיינוס כחול של עשייה, כי היופי בטכנולוגיה טמון בכך שהיא מייצרת יותר. 1 ועוד 1, לא שווה רק 2, אלא פתאום רעיון חדש שיוצר עוד, שפע שנובע מכך שהצלחנו להתגבר על מכשולים, לעשות וליצור משהו חדש.

זהו המסר שאנחנו רוצים לחלוק עם עמי העולם – בואו נזכור יחד שאפשר להתגבר על הקשיים ולחשוב על האחר, להיות גיבורים וגיבורות – בדיוק כמו שהם היו!

קראו פחות
hqshbty_llqvkh_yzv_tvt.jpg

הקשבתי ללקוח, איזו טעות

יואב ענקי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

פעם קיבלתי אימייל ממנכ"ל מבריק שהשתמש בתוכנה שבנינו לחברה שלו.

הקשבתי ללקוח

אני לא זוכר את הניסוח המדויק, אבל זה היה משהו כזה:

היי יואב,

אנחנו ממש אוהבים את התוכנה שבנית. תודה!!

הייתה לי מחשבה: מה אם התוכנה תוכל גם לשתף אוטומטית תמונות של רובוטים עם הקהל שלי? זה יהיה סופר מועיל!

בברכה,

יהודה (השם האמיתי שמור במערכת).

הפונקציה האמיתית שיהודה ביקש הייתה הרבה יותר הגיונית משיתוף תמונות רובוטים. הבקשה נשמעה לי הגיונית, חכמה, ובאופן כללי היא הרגישה כמו הדבר הנכון לעשות. אבל רציתי להיות קצת יותר חכם מזה, ולכן שלחתי סקר לכמה משתמשים נוספים שלנו, כדי לשמוע מה דעתם על שיתוף תמונות רובוטים. כולם אמרו משהו דומה: ״כן, תמונות רובוטים זה נהדר! הלוואי שתבנו את הפיצ׳ר הזה!״

מי אני שאתווכח? בילינו כמה שבועות בבניית וליטוש הפיצ׳ר החדש. אספתי אינספור תמונות מגניבות של רובוטים להוסיף לתוכנה. שייפנו והידקנו כל פינה. ההתרגשות הייתה בשיאה - ואז שחררנו את הפיצ׳ר החדש לקול דממה רועמת. אף אחד לא השתמש בו. הוא היה כישלון מוחלט.

רק אז הבנתי: יש דיסוננס בין הבעיות שאנשים חווים לבין המשוב והפתרונות שהם חולקים איתנו, היזמים. זו עובדה ידועה במחקר אקדמי: אנשים אומרים את מה שהם חושבים שאתה רוצה לשמוע, לאו דווקא את האמת הבוטה והאכזרית. זה נכון גם ביזמות.

וגם אם יש כנות ברוטלית (בקטע טוב), עדיין יש בעיה מאוד משמעותית בפידבק: גם כשמישהו משתף בבעיה אמיתית ובוערת שהוא חווה, הפתרון שהוא מציע הוא תוצאה של כמה דקות בודדות של מחשבה מצידו, במקרה הטוב. במקרה כזה, הבעיה מאוד אמיתית, אבל הפתרון המוצע לא מספיק מחושב. אי אפשר לצפות ממשתמש שימצא פתרון טוב לבעיה משמעותית בהשקעה כל-כך נמוכה של זמן ומשאבים. האם היינו מקבלים פתרון לבעיה מורכבת, שעובד שלנו חשב עליו פחות מדקה?

כיזמים, אנחנו אלו שאחראים לחשוב על הפתרונות, לא המשתמשים שלנו.

אז מה עושים במקום?

צריך לשמוע את הפתרון המוצע ולקלף ממנו את כל השכבות, כמו בצל, עד שמגיעים לבעיה האמיתית הנמצאת בבסיסו. אם הייתי מבין את הבעיה ביסודיות, אולי הייתי מצליח לבנות פיצ׳ר שאנשים באמת היו משתמשים בו. או אולי הייתי מבין שהבעיה הבסיסית היא בכלל לא בעיה שאנחנו מעוניינים לפתור.

במקרה של יהודה, למשל, יכולתי לשאול אותו: ״למה אתה רוצה לפרסם תמונות של רובוטים?״. אולי יהודה היה עונה שהוא מנהל דף מעריצים של אופטימוס פריים?

סיכומו של דבר: כשמוצע לנו רעיון, אנחנו צריכים לרדת לשורש העניין, לבעיה שקדמה להצעה. כשנאתר אותה, ולפעמים יידרשו לא מעט דיבוב והזמנת ביקורת אכזרית, הפידבק יהפוך לדבר הכה יקר הזה, שמצדיק את ההמלצה של כולם לרדוף אחריו. אבל לאמץ את הרעיון כלשונו? פחות. בדרך לאופטימיות, עוצרים בקצת סקפטיות.

קראו פחות
mryvn_lyvzmh_b5_tsdym.jpg

מרעיון ליוזמה ב5 צעדים

דפנה קוסידוי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

לפעמים פתרון פשוט נותן מענה טוב לבעיה גדולה.

5 צעדים

היום יום שלנו רוויי ברעיונות קטנים וגדולים שיכולים לפתור לנו בעיות, לייעל תהליכים או לשפר שירות, אבל בפועל רוב הרעיונות האלו נשארים בגדר מחשבה ולא יוצאים לפועל. בדיוק בגלל זה, אנחנו שמחים להציג בפניכם את מתודולגית חמשת הצעדים שפיתחו בחברת Quatro, כפי שהעבירה אותה דפנה קוסידוי במסגרת האקדמיה המקוונת ליזמות StartUp Sunday.

בסיכום הסדנה המצורף תלמדו איך לקחת את הרעיון שנולד אצלכם בראש ולהוציא אותו לפועל בצורה הטובה ביותר. נתחיל בהבנה של ההבדל בין רעיון לבין יוזמה, נמשיך בצעדים להימנעות מכישלון אפשרי, ונלמד איך בחמישה שלבים, שכל אחד ואחת יכולים להתחיל לבצע החל ממחר בבוקר, תוכלו להפוך את הרעיון שלכם ליוזמה שאי אפשר לסרב לה.

בהצלחה!

 

קראו פחות
myzmym_shhvqmv_bzmn_hlymvdym.jpg

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

דנה פאר ועמרי פז  | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

בואו ללמוד איך מקימים מיזם מצליח בזמן הלימודים ממי שעשו את זה בהצלחה

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

ביקשנו מעמרי פז ודנה פאר, יזם ויזמת שהצליחו לעשות את הדבר המורכב הזה לספר לנו את הסיפור שלהם.ן, לחלק טיפים ולענות על השאלות שלכם.ן לגבי הדרך היזמית שעברו. איך בעצם משנים את חייהם.ן של עשרות אלפי טבעונים.יות תוך כדי תואר במשפטים? מה גורם לשתי סטודנטיות סופר עסוקות להקדיש את הזמן שלהם.ן לסיוע למחפשי.ות עבודה? ואיך, לעזאזל, לא דוחים כל משימה חשובה לאחרי המבחן במיקרו?

עמרי פז הקים תוך כדי התואר בעברית את עמותת "ויגן פרינדלי", עמותה שמטרתה להנגיש את הטבעונות ולהעלות מודעות לפגיעה הקשה של המשקים התעשייתיים בבעלי החיים, בני האדם והעולם.

דנה פאר מ"דנה ונועה עושות קריירה", מייסדת ומנהלת-שותפה של קהילת הקריירה הגדולה והמשפיעה בישראל בתחומי מדעי החברה והרוח- "דנה ונועה- תעשו לי קריירה".

 

לחצו PLAY!

אולי אתם.ן תיהיו הבאים.ות שיקימו מיזם בזמן הלימודים

 

קראו פחות
typym_lyzm_hmtkhyl.jpg

טיפים ליזם המתחיל

יסמין לוקץ' | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

על כרישים, גשרים, ומיזמים מנצחים

טיפים ליזם המתחיל

הזמנו את יסמין לוקץ' לפתוח את סדרת Start-Up Sunday שלנו בסמסטר ב' 2021 והיה מרתק!

יסמין לוקץ'- קוים לדמותה

הניסיון של יסמין רב והיא מכירה את עולם היזמות מזוויות שונות. היא החזיקה בתפקידי מפתח בתאגידים גדולים, הקימה סטרטאפים וכיום משמשת גם כמשקיעת הון סיכון (אכן, זיהיתם נכון, היא עשתה את זה בהצלחה רבה גם בתוכנית "הכרישים")

יסמין משתמשת בידע הרב שצברה כדי לעזור ליזמים ישראלים לחדור לשוק האמריקאי במסגרת רשת "אייקון" אותה הקימה

פלא שהיא דורגה כאחת מ-10 הישראלים המשפיעים בארה"ב?

למה כדאי ללחוץ Play?

  • כדי ללמוד על יזמות מאחת הישראליות הכי משפיעות בסיליקון ואלי

  • כדי לקבל טיפים לצעדים הראשונים בעולם היזמות

  • כדי לשמוע ממי שמכירה את התחום מה דרוש כדי להצליח

לחצו כאן

קראו פחות
hkvkh_hlyvn_shl_hqvrvnh.jpg

הכוח העליון של הקורונה

עו"ד שי ינובסקי | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

בתקופה חריגה זו, מתעוררות שאלות רבות לגבי תחולתם ויישומם של הסכמים שונים

הכוח העליון של הקורונה

האפשרות להביא לביטולם (או דווקא לדרוש לאכוף אותם בכל זאת, לפי העניין), לעכב ביצוע התחייבויות מכוח אותם הסכמים (או דווקא לדרוש ביצוע מיידי של אותן התחייבויות, לפי העניין), והכול בחסות משבר הקורונה.

השאלה המיידית המתעוררת הינה האם הסיטואציה הנוכחית נכנסת בגדר המושג "כוח עליון" או "Force Majeur" ומהווה עילה לביטול ההסכם ללא פיצויים. האינטואיציה הראשונית של כולנו, אני מניח, היא לקבוע בוודאות שכן- הרי הקורונה "נחתה עלינו משמים" לצערנו, אינה בשליטת מי מהצדדים, לא באשמת מי מהצדדים, אף אחד לא יכול היה לצפות אירוע יוצא דופן שכזה, ואף אחד לא יכול היה לחזות אותו מראש או למנוע אותו. הלא כן?

ואולם, בחינה מעמיקה יותר מלמדת כי "מגיפה" או "מחלה" אינה נכללת באופן ספציפי ברשימה הסגורה של אירועי הכוח העליון המופיעה במרבית ההסכמים הקיימים (אגב- בימים אלו הרשימה כבר מעודכנת בהתאם, מטבע הדברים). גם סעיפי כוח עליון בהסכמים המחילים רשימה פתוחה יותר, , כגון תוספת של "לרבות נסיבות אחרות שאינן בשליטת הצדדים" בסוף הרשימה, אינם ברורים דיים ויש צורך לבחון את נסיבות כל מקרה לגופו.

ומה לגבי ס' 18א לחוק החוזים (תרופות)- סיכול חוזה- הקובע כי הפרת חוזה כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לחזות מראש, שלא בשליטת הצדדים, וקיום החוזה באותן נסיבות בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם בין הצדדים- לא תהווה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים? שוב, לכאורה התשובה פשוטה, הקורונה מתאימה ללשון הסעיף ככפפה ליד. ואולם- ההלכה הפסוקה קובעת גישה מאוד מצמצת בנוגע לעילות לסיכול חוזה- כך לדוגמא, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון השנייה, וכן נזקי כפור וקרה לחקלאות, לא הוכרו כעילות לסיכול, אז נראה שגם כאן, העלילה מסתבכת...

בנוסף, סעיפי הכוח העליון והסיכול קובעים כי לא די להסתמך על העובדה שהנסיבות נשוא ההפרה לא היו ניתנות לצפייה מראש, אלא יש צורך להוכיח כי הצד המפר עשה את כל שבאפשרותו כדי לקים את ההסכם ולהימנע מהפרתו.

יש לבחון באופן ספציפי את הנוסח של סעיפי ההסכם הרלוונטיים- האם נקבע כי על-מנת להפעיל את הסעיף יש להוכיח כי בשל אירוע הכוח העליון הצד המפר מנוע מלקיים את הוראות ההסכם? נפגעת יכולתו לקיים את הוראות ההסכם? האירוע מעכב את יכולתו לקיים את ההסכם? למונחים אלו משמעות רבה בפירוש הוראות ההסכם לעניין זה.

כמו-כן, ישנם חוקים ספציפיים המטפלים בסוגיות כוח עליון לגבי סוגי הסכמים מסוימים- למשל, בנוגע לרכישת כרטיסי טיסה- חוק טיבי (חוק שירותי תעופה הקובע כי בנסיבות מסוימות נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.

מניסיוני, לאירועים בלתי צפויים כגון הקורונה אין בד"כ תשובות ברורות מפורשות בהסכם והפתרון נעוץ במו"מ בין הצדדים. צריך להבין שגם הצד השני נפגע מאירוע הקורונה וגם אותו תפס האירוע "לא מוכן". אין ספק ששני הצדדים לא ציפו לנסיבות הללו, ויכול להיות שבהתאמות כאלו או אחרות ניתן בכל זאת יהיה לקיים את רצון הצדדים. ככל ויש פתח למו"מ אפשר לגלות גמישות ו"לפתוח את החוזה" מחדש, בהתאם לנסיבות החדשות. זו ההזדמנות לשנות גם סעיפים אחרים בהסכם לפי ההנחיות (למשל במקרה של חוזה למתן שירותים- מתן אפשרות לתמיכה מרחוק במקום תמיכה פיסית במקרה של אי-יכולת להגיע למקום העבודה, גמישות בלוחות הזמנים, וכיוב').

קראו פחות
ysh_ly_ryvn_yk_mtkhylym.jpg

יש לי רעיון, איך מתחילים

איילת כהן | 07 באפריל, 2020

קרא עוד

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

יש לי רעיון, איך מתחילים

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

השאלה הזו נשאלה גם בשיחה עם זאב פרבמן, מנכ"ל Lightricks, שאירחנו במרכז בשנה שעברה. התשובה של זאב הייתה לחכות כמה זמן - לראות האם השאלה הזו ממשיכה להעסיק אתכם במקלחת מחר וביום שאחרי. בעצם, סטארט-אפ זה לא זבנג וגמרנו אלא תהליך של התמסרות לשוק מסויים ולפיתוח פתרונות עבורו. בנוסף, תהליך העבודה בסטארט-אפ הוא עבודה בסביבה של חוסר ודאות ושינויים מתמידים ולכן, אנחנו ממליצים לאמץ מתודולוגיות שמנסות לסייע לנו להפחית את אי הוודאות ולתקף הנחות על מנת להגדיל את הסיכויים להצליח.

אז איך יודעים מה עושים הלאה? איך אני יודע אם יש התכנות לרעיון שלי? מה השלבים הראשונים שאני צריך לעשות? בדיוק בשבילכם יצרנו את המדריך הזה:

 

1. הגדרת הבעיה -

רגע, רגע, אבל יש לי רעיון- מה הקשר לבעיה? בואו נלך צעד אחורה - הערכות מדברות על כך שכ-90% מהסטארט-אפים נכשלים. מחקר שבדק למה הם נכשלים העלה כי רובם מפתחים מוצר שאין לו שוק, כלומר אנשים לא רוצים לשלם על המוצר שהחברה פיתחה ולכן - אנחנו מעודדים אתכם להתמקד דווקא בבעיה שאתם רוצים לפתור ולהבין מה יניע אנשים להשתמש במוצר או בשירות שאתם רוצים לפתח.

לדוגמא - מה לדעתם הבעיה ש- Gett Taxi או Uber פותרים?

הגעה ממקום למקום. שימו לב שהמתחרים של Gett Taxi הם לא רק תחנות מוניות שיעשו פרסום יעיל יותר אלא כל אמצעי ההתניידות הקיימים. הם מתחרים מול הליכה ברגל, מכונית פרטית, אופניים, קורקינטים רגיל וחשמליים, תחבורה ציבורית וגם, שאר תחנות המוניות. לכן, Gett Taxi צריכים להוכיח שהם יותר טובים מהאופציות האחרות ולא רק משירותי מוניות אחרים.

ברגע שתגדירו מה הבעיה אותה אתם באים לפתור וככל שהיא תהיה יותר ראשונית, עמוקה וכואבת - ככה תוכלו להבין טוב יותר את המשתמשים שלכם ואת השוק בו אתם פועלים. בסוף - ההבנה העמוקה הזו, תתורגם למכירות.

2. מחקר שוק -

אז הבנתי מה הבעיה שאני רוצה לפתור - עכשיו השאלה היא האם יש שוק לבעיה הזו? איזה עוד שחקנים מנסים לפתור את הבעיה הזו? האם אנשים משלמים על הפתרונות האלו? מה הגודל של הבעיה - כלומר כמה אנשים/ גופים סובלים ממנה וכמה כסף היא שווה?

בעצם, בשלב הזה אנחנו מנסים להבין מה השדה העסקי אליו אנחנו נכנסים ובכללו - מה הבעיות הקיימות באותו השוק, מי השחקנים המשמעותיים, מה הפרקטיקות והנורמות הנהוגות באותו שוק וכמה כסף אותו שוק מגלגל. המחקר יסייע לנו למקד ולחדד את הבנת המשתמשים שלנו ואת הפתרון שאנחנו מציעים להם. בנוסף, חלק ממטרות המחקר זה לגלות מה אנחנו לא יודעים - מה המידע שחסר לנו על השוק שבו שאנחנו עובדים והאם יש לנו דרך לגלות אותם.

3. מחקר משתמשים -

עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר את הבעיה והשוק אליו אנחנו נכנסים - אפשר להגדיר ולבחון מי המשתמשים שלנו. במחקר משתמשים אנחנו מאפיינים מי האנשים שישתמשו במוצר או בשירות שלנו. הכוונה היא להבין מי הם מבחינה דמוגרפית (חתך גילאים, מדינות, מגדרי ועוד), מה מעניין אותם, מה המטרה שהם מנסים לקדם, מה חוסם אותם בהשגת המטרה הזו או בעצם - איך הם תופסים את הבעיה שאנחנו חושבים שיש להם. דרך נוחה לחשוב על התהליך הזה היא השאלה - כיצד הייתם מגדירים את המשתמשים שלכם אם הייתם משתמשים בממשק פרסומות, מה המאפיינים של המשתמשים עם הסיכוי הגבוהה ביותר לאמץ את המוצר או השירות שלכם וכיצד הייתם מטרגרטים אותם בכלי ה- Adword של Google או כלי הפרסום של פייסבוק. ברגע שהבנתם מי המשתמשים - זה הזמן לדבר איתם וחשוב מאוד להיות פתוחים לשמוע מהמשתמשים שלנו מה הם רוצים ולא לכוון אותם לתשובות שאנחנו רוצים לשמוע.

בסופו של דבר, השלב הזה מאפשר לנו לקבל פידבק מהלקוחות העתידיים שלנו עוד לפני שהתחלנו לעבוד וללמוד מה הם רוצים ועל מה הם יסכימו לשלם.

4. פיתוח פתרון והצעת ערך ייחודית -

עכשיו כשהבנו את הבעיה, השוק והמשתמשים - אנחנו חוזרים לשולחן השרטוטים ומנסים לחדד מה הפתרון שאנחנו מציעים - מהו המוצר או השירות שיוכלו לתת ערך משמעותי למשתמשים. הצעת הערך הייחודית מנסה לפתור את הבעיה ממנה המשתמשים סובלים ובמקביל לאפשר להם להגיע למטרה שלהם בצורה הטובה ביותר, כפי שהם תופסים אותה. זה הזמן לקחת את כל התובנות שאספתם עד כה ולהפוך את זה לפתרון שמבין מה השירות המרכזי שאתם מציעים ומה התוספות השונות שיבואו בעתיד. המטרה היא לגרום למשתמשים שלכם להגיד "אוו! תודה לאל שאתם קיימים" - מה נראה לכם שיגרום למספר רב של משתמשים (שגם יכולים לשלם) להגיב ככה.

בשלב זה, אנחנו מנסים לשחרר את הרעיון הראשוני שלנו ולחשוב על מספר פתרונות אפשריים המבוססים על מה שלמדנו בראיונות עם הלקוחות ובמחקר השוק. אנחנו ממליצים לעבוד עם הכלי של Value Proposition Canvas בכדי לפתח את הצעת הערך.

5. הגנה משפטית -

רגע לפני שאנחנו מעמיקים את תהליך פיתוח המיזם יש כאן רגע ששווה לעצור ולבחון - האם יש לי IP קניין רוחני מיוחד שצריך לשמור עליו? האם יש כאן טכנולוגיה חדשה וייחודית שניתן להגן עליה באמצעות רישום פטנטים?

בנוסף, בשלב זה - כאשר מתקדמים לקראת הקמת חברה, אנחנו ממליצים לחתום על הסכם מייסדים שמגדיר מה מערכת היחסים בין כל השותפים. זה אומנם קשה כבר עכשיו להחליט מי זכאי למה, או מה קורה אם אחד השותפים עוזב. נכון, קשה לדמיין את זה כבר בהתחלה אבל בהמשך יהיה עוד יותר קשה לקבל את ההחלטות האלו ולכן עדיף מוקדם ממאוחר להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים.

6. בחירת אסטרטגיה ומודל עסקי -

לאחר המחקר, הפתרון וההכנה המשפטית - הגיע הזמן לפתח את האסטרטגיה שלנו - להבין מה הערך הייחודי שאנחנו יכולים להציע ללקוחות, מה יהיו ערוצי ההתקשרות שלנו איתם, כיצד נגיע ונמכור להם, על מה הם ישלמו? האם על רכישה? שירות (גישת SAAS)? האם בצורת פרימיום? או במודל מנוי? זה השלב בו אנחנו מכנסים את כל התובנות ומתחילים לקבל החלטות - מה אנחנו רוצים לעשות?

הרבה פעמים יש פער בין המשתמשים שלכם לבין הלקוחות שישלמו. לדוגמא, כולנו משתמשים בפייסבוק אבל רובינו לא משלמים לפייסבוק. המודל העסקי מפריד בין הצרכנים לבין הלקוחות המשלמים שבדוגמא של פייסבוק אלו הם המפרסמים. מודלים כאלה נכונים גם לשוק הבריאות בו לעיתים המדינה, חברות הביטוח או קופות החולים משלמות על טיפולים שאנחנו כצרכנים מקבלים.

ברגע שסיימנו את התכנון הראשוני של המודל העסקי והאסטרטגיה - אנחנו עוברים לשלב הבה בו נעשה ניסויים קטנים במטרה לתקף אותה. כלומר, אנחנו רוצים לוודא שהרעיון שלנו אכן עובד, רלוונטי ומעניין את המשתמשים שלנו ולכן ניצור ניסויים קטנים המיועדים לכך שנקבל פידבק מהמשתמשים כבר בשלב מוקדם וראשוני. בשביל זה - אנחנו יוצרים MVP.

גם כאן אנחנו ממליצים להשתמש בכלי וירטואלי להתהליך- Business Model Canvas .

7. בניית תכנית עבודה ומיפוי משאבים

לאחר שבחרנו את האסטרטגיה - הגיע הזמן לפתח תכנית עבודה (הכוללת בתוכה את הניסויים וה-MVP). תכנית עבודה היא התשובה לשאלות - מה צריך לקרות בשביל שהמיזם שלכם יוכל לקום? מה המשאבים הנדרשים לכך? מי האנשים שצריכים לעבוד על זה? מה הכישורים והמיומנויות הנדרשות לשם כך? מהם תהליכי העבודה הנדרשים? האם יש אישורים חיצוניים או רגולטוריים שצריך? מי הם השותפים הקריטיים שלכם בשביל קידום המיזם? כעת נדרש למפות מה הם כל המשאבים שאתם צריכים למיזם, לאחר מיפוי התהליכים הנדרשים - אנחנו בוחנים את תכנית העבודה שלנו- מה המשימות הראשונות שצריך לעשות? כמה זמן יקח להשלים אותן? אנחנו מגדירים אבני דרך לביצוע ויעדים לכל רבעון של עבודה. וסופסוף - עוברים לשלב הכימות ושואלים - כמה כסף נדרש לנו כדי לעמוד ביעדים בכל רבעון? ובסוף - שווה לשקול את הנושא של גיוס הכסף לפי אמות המידה של משקיעים - האם היעד שיושג בסיום הרבעון מצדיק את סכומי הכסף המבוקשים? ולפי אמות המידה שלי - האם אני באמת חייב לגייס כסף עכשיו או שאפשר להמשיך להתקדם בלי מימון חיצוני? זכרו: גיוס השקעה חיצונית אומרת שאתם מוותרים על אחוזים במיזם שלכם.

8. יצירת MVP -

MVP אלו ראשי תיבות של Minimum Viable Product - כאן אנחנו בעצם יוצרים ניסוי במטרה לתקף את הצורך במוצר והמודל העסקי שלנו. אנחנו בונים אב-טיפוס חלקי וזול של המוצר שלנו המתמקד בחלק קטן מתוך המוצר/ השירות אך שעדיין נותן ערך משמעותי ללקוחות שלנו ובוחנים כיצד השוק מגיב אליו. ה- MVP הוא כלי שפותח לפני כעשור מתוך ההבנה שחברות בונות בדרך כלל מוצרים ענקיים ומשקיעות המון זמן וכסף בפיתוח מוצר שבסוף אף אחד לא מעוניין בו. לכן, הרעיון הוא לפתח ניסוי קטן שיבדוק האם לקוחות מעוניינים בערך שאנחנו נותנים להם. ככה, אנחנו לומדים יחסית מהר את התנהגות המשתמשים ויכולים לעשות אדפטציות במוצר/ שירות / אסטרטגיה שאנחנו מציעים ולהבין - על מה הלקוחות שלנו מוכנים לשלם ועל מה לא. לפתח MVP זה מהר יותר וזול בהרבה מאשר להמר על כל הקופה כבר בהתחלה.

ועוד מונח אחד קטן וחשוב - Pivot. כל התהליכים שתיארנו כאן, מיועדים לסייע לכם לבדוק האם השוק רוצה את המוצר/ שירות שאתם מפתחים עוד הרבה לפני שמתחילים להוציא המון כסף ולהשקיע שעות ארוכות בפיתוח מיזם. Pivot זה מונח המתייחס לשינוי כיוון בעקבות פידבק של השוק, סטארט-אפים רבים ואף חברות גדולות מבצעים פיבוטים במוצרים השונים שלהם כדי להתאים אותם לשוק. ולכן, לעשות pivot זה לרוב סימן חיובי - זה סימן שאתם כיזמים קשובים לשוק ומוכנים לשנות את הרעיון שלכם כדי להגיע להצלחה.

קראו פחות
vlm_hbvdh_hkhdsh.jpg

עולם העבודה החדש

ענבל אורפז | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

שוק העבודה החדש לגמרי כאן- איפה זה פוגש אותך?

עולם העבודה החדש

כישורי יזמות והקמת קהילה כחלק מהכשרת מהנדסים?! ברוררר.

יועצים חיצוניים שמשתלבים כחלק בלתי נפרד מצוותים בארגונים?! בטח.

מכונות שמחליפות עובדים?! נו, זה מה זה 2019...

זוהי רק רשימה חלקית של שינויים בשוק העבודה כפי שהכרנו אותו, המשפיעים על מעסיקים ומועסקים בעידן הנוכחי בו המציאות שהכרנו משתנה.

ביום א' 23.05 אירחנו את ענבל אורפז-יועצת אסטרטגית בתחומי החדשנות והסטארטאפים, חוקרת בתוכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, דוברת ומרצה.

ענבל הציגה בפנינו אילו גורמים מעצבים ומשפיעים על שוק העבודה החדש, כולל צורות תעסוקה חדשות, מודלים עסקיים מיושנים שמעכבים מהפיכות בתעשיות שמשוועות לחדשנות, ואת ארגז הכלים החדש הנדרש מעובדים כדי לשמור על רלוונטיות (רמז: בעיקר היכולת ללמוד ולהתחדש).

 

רוצים.ות ללמוד גם?!

לחצו Play

קראו פחות
myzmym_shhvqmv_bzmn_hlymvdym.jpg

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

דנה פאר ועמרי פז  | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

בואו ללמוד איך מקימים מיזם מצליח בזמן הלימודים ממי שעשו את זה בהצלחה

מיזמים שהוקמו בזמן הלימודים

ביקשנו מעמרי פז ודנה פאר, יזם ויזמת שהצליחו לעשות את הדבר המורכב הזה לספר לנו את הסיפור שלהם.ן, לחלק טיפים ולענות על השאלות שלכם.ן לגבי הדרך היזמית שעברו. איך בעצם משנים את חייהם.ן של עשרות אלפי טבעונים.יות תוך כדי תואר במשפטים? מה גורם לשתי סטודנטיות סופר עסוקות להקדיש את הזמן שלהם.ן לסיוע למחפשי.ות עבודה? ואיך, לעזאזל, לא דוחים כל משימה חשובה לאחרי המבחן במיקרו?

עמרי פז הקים תוך כדי התואר בעברית את עמותת "ויגן פרינדלי", עמותה שמטרתה להנגיש את הטבעונות ולהעלות מודעות לפגיעה הקשה של המשקים התעשייתיים בבעלי החיים, בני האדם והעולם.

דנה פאר מ"דנה ונועה עושות קריירה", מייסדת ומנהלת-שותפה של קהילת הקריירה הגדולה והמשפיעה בישראל בתחומי מדעי החברה והרוח- "דנה ונועה- תעשו לי קריירה".

 

לחצו PLAY!

אולי אתם.ן תיהיו הבאים.ות שיקימו מיזם בזמן הלימודים

 

קראו פחות
typym_lyzm_hmtkhyl.jpg

טיפים ליזם המתחיל

יסמין לוקץ' | 25 במרץ, 2020

קרא עוד

על כרישים, גשרים, ומיזמים מנצחים

טיפים ליזם המתחיל

הזמנו את יסמין לוקץ' לפתוח את סדרת Start-Up Sunday שלנו בסמסטר ב' 2021 והיה מרתק!

יסמין לוקץ'- קוים לדמותה

הניסיון של יסמין רב והיא מכירה את עולם היזמות מזוויות שונות. היא החזיקה בתפקידי מפתח בתאגידים גדולים, הקימה סטרטאפים וכיום משמשת גם כמשקיעת הון סיכון (אכן, זיהיתם נכון, היא עשתה את זה בהצלחה רבה גם בתוכנית "הכרישים")

יסמין משתמשת בידע הרב שצברה כדי לעזור ליזמים ישראלים לחדור לשוק האמריקאי במסגרת רשת "אייקון" אותה הקימה

פלא שהיא דורגה כאחת מ-10 הישראלים המשפיעים בארה"ב?

למה כדאי ללחוץ Play?

  • כדי ללמוד על יזמות מאחת הישראליות הכי משפיעות בסיליקון ואלי

  • כדי לקבל טיפים לצעדים הראשונים בעולם היזמות

  • כדי לשמוע ממי שמכירה את התחום מה דרוש כדי להצליח

לחצו כאן

קראו פחות
lkhshvb_kmv_mshqy.jpg

לחשוב כמו משקיע

זקי ג'מאל | 02 במאי, 2021

קרא עוד

ביקשנו מזקי ג'מאל, לחשוף בפנינו כיצד עובדת קרן הון הסיכון, מה המניעים שלה, וכיצד נראה תהליך ההשקעה.

לחשוב כמו משקיע

במפגש נכנסנו לנעלי המשקיעים.ות והאנליסטים.ות בקרן הון הסיכון ולמדנו להעריך ולנתח כדאיות של השקעה בסטארטאפ מתוך סט השיקולים שמשקיעים.ות לוקחים.ות בחשבון הכוללים, בין היתר, מחקר שוק, מגמות וטרנדים, בחינת המוצר על כל היבטיו, והצעת הערך שלו ביחס לתחרות והאלטרנטיבות בשוק.

רוצים.ות ללמוד גם?!

לחצו Play

קראו פחות
yk_lhspyq_yvtr_bpkhvt.jpg

איך להספיק יותר בפחות

אורי גפני  |  25 במרץ, 2020

קרא עוד

ניהול זמן היא מיומנות חשובה, בטח בעולם הקריירה של ימינו, ובטח עבור יזם.ת מתחיל.ה. אורי הוא ממומחה בתחום היזמות והחדשנות בכלל, ומתחום ניהול הזמן בפרט

איך להספיק יותר. בפחות

ביקשנו מאורי גפני, מומחה בניהול זמן, ללמד אותנו איך להספיק יותר. בפחות!
יחד עם מרכז הקריירה של האוניברסיטה העברית, אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסדנה שבה נלמד שיטות עבודה מוכחות לצד כלים חדשניים אשר יסייעו לכם.ן להפיק את המיטב והמירב מהזמן שלכם.ן.
אז מי זה אורי גפני? קווים לדמותו (קחו נשימה):
אורי גפני הוא מייסד שותף בחברת Quedma Innovation, מוביל תכניות יזמות וחדשנות עם מגוון ארגונים ותאגידים, מרצה במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם מתוך משימה לסייע לכמה שיותר יזמים לבנות חברות פורצות דרך. אורי שימש כמנהל החדשנות והפיתוח העסקי של תגלית אקסל, זרוע המנהיגות העסקית של תגלית, במסגרתה ייסד וניהל את את תוכנית  Excel Ventures, בעבר שימש כמנהל תכנית האצה במרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, שם הוביל תוכניות תמיכה בסטארטאפים וסיפק ליזמים כלים ומתודולוגיות בדרכם לבניית חברות. בנוסף, הוא ייסד את תוכנית 'מומנטום' במרכז הבינתחומי הרצליה, תכנית מנטורינג והאצה עבור סטודנטים יזמים.
איך היה לו זמן לכל זה? הו, זה בדיוק מה שהוא בא ללמד אותנו. 

לצפייה >>

קראו פחות