ליאון בן נס ואנונו | 25 במרץ, 2020
יציאת מצרים. זיכרון השואה. סטארטאפ ניישן. חדשנות.
לרבים מאיתנו המילים האלה יראו כמו אסופת מילים שאינן קשורות זו לזו, אבל חלק מאיתנו יראו את הקשר די מהר.
נתחיל מהסוף - בחול המועד פסח 2021, התקיים האקתון הגבורה 2021. מאות משתתפים החליטו להמיר חלק מחופשת הפסח שלהם לטובת התנדבות טכנולוגית-יצירת מוצרים מוגמרים למען גיבורי השואה שאיתנו ואלו שאינם. בעזרת תשתית טכנולוגית סופר מתקדמת שסיפקו ענקיות טכנולוגיה יכלו המשתתפים להתחיל את ההאקתון מנקודת התחלה מתקדמת מהרגיל.
אבל בואו ניקח צעד אחורה? למה בעצם זכרון השואה צריך חדשנות? כי מי שחיפש.ה חדשנות, זה כנראה מאחר ומשהו בשטאנץ הרגיל לא עובר לכם. אבל מה בדיוקק? הרי לרובנו אין בעיה עם הטקסים, הסיפורים, העדויות והצורך לעשות, ובעיקר עם הצורך לעצור מלכת, לקחת יום אחד בשנה להרכין ראש ולומר, אנחנו זוכרים את הקורבנות. אז למה השטאנץ לא עובד לנו? אני רוצה להציע זווית חדשנית להסתכלות על הזיכרון.
כמי שיזם את ההאקתון, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם שותפיי, אנחנו רוצים שזיכרון השואה יעצים אתכם, ובמקום קורבנות תסתכלו על כל מי שהיה שם כגיבורים וגיבורות המתגברים ומתגברות.
שיח של עוצמה והעצמה, לעומת שיח של קורבנות וחולשה – זה הטוויסט שלנו במצעד הגבורה, וזה מה שאנחנו עושים ב-3 השנים האחרונות.
לאורך המאמר הקרוב, ננפץ אמירות מסוימות, ונציע חדשות. חשוב לומר מראש, אנו לא באים להחליף, אלא בעיקר באים לעדכן, להוסיף, להבהיר שיש צורך בדרך מעט שונה. אם לומר את האמת, המהלך הרעיוני הזה אינו ייחודי לנו – שהרי לפני כמה ימים שרתם.ן כולנו בגאון ובעוצמה "עבדים היינו", ואפילו לא חשבתם.ן על כך שדי מוזר לשיר באופן כה חגיגי על כך שהיינו עבדים. המסקנה המתבקשת היא שביחס לתקופת עבדות מצרים, תקופה חשוכה לכל הדעות, עברתם.ן את אותו תהליך שאנו מבקשים להעביר א.נשים ביחס לזיכרון השואה כיום.
שהרי, גם במצרים העבידו אותנו בפרך וביקשו להשמידנו, ואם להיות כנים, כנראה שדרך הזכרון שבחרנו, הממרקרת את העוצמה וההשראה סייעה לעיצוב הזכרון, כי אלפי שנים אחרי, אנחנו עדיין זוכרים את עבדות מצרים, אבל יותר מכך – את היציאה מעבדות לחירות.
אגב, לא רק אנחנו זוכרים - כל שלושת הדתות מספרות את סיפור יציאת מצרים, אלפי שנים לאחר שהתרחשה. אז אם שם זה הצליח, שווה ללמוד דבר או שניים מאותם יהודים חכמים שהנהיגו לנו מסורת אקטיבית לפסח. מסורת שזוכרת את גבורת רוח האדם וההתגברות היומיומית ולא רק את מה שנעשה לנו.
חזרה לימינו- כאמור, מעל ל-600 נרשמים, מאות משתתפים ומשתתפות, חול המועד פסח, הופך לחג התנדבות טכנולוגי למען גיבורי השואה. אותה חופשה שבה אנו חוגגים את גבורת רוח האדם מלפני אלפי שנים, שימשה בחול המועד פסח כאירוע התנדבות המוני שחוגג את גבורת רוח האדם שהתקיימה לפני פחות ממאה שנים.
משרד החוץ, Asper Huji Innovate, אלביט מערכות, !AWS, IMPACT, סינמדיה, עמותת בוגרי 8200, AnD Ventures הינם רק חלק מהארגונים שלקחו חלק בהאקתון הגבורה הזה, השלישי במספר.
הכל התחיל בקורס מ"פים בצה"ל במילואים, מסע עדים במדים, ובקשה קטנה - "בואו תעזרו". בהתחלה היינו ציניים, "למה צריך את עזרתנו?", ואז הבנו – הסיפור הכי גדול של העם שלנו, זולג לנו מבין האצבעות.
למה? כי זה נכון שכולם יודעים שהייתה שואה, אבל רובנו מעדיפים לדחוק אותו ליום אחד ספציפי. יש אפילו סיבה טובה – שפינוזה הגדיר זאת טוב מאיתנו: "נפש האדם מתרחקת מכל מה שמפחית מעוצמתה, ומחפשת את כל מה שמעצים את רוחה". אנחנו מתרחקים ממה שטראומטי, ומחפשים את מה שנותן לנו כוח. חגי ישראל, חגים שברובם חוגגים את גבורת רוח האדם, הן דוגמא מצוינת לצדקת שפינוזה.
לבסוף- אנחנו לא עם שמתפאר בנצחונות ובשליטה על עמים אחרים, אנחנו עם שמתפאר בכך שלמרות שבכל דור ודור ניסו להשמיד אותנו, בכל דור ודור הצלחנו להתגבר, לשרוד, ולצמוח.
את המסר החשוב הזה, לקחנו גם לזיכרון השואה: במקום להתמקד במכלול הזוועות ובהשמדה ההמונית,, אנו מציעים להיכנס לתוך נבכי נפשם של מי שהיו שם, ואז להבין שכאשר אין לך מזון, מים, בגדים חמים, שעות שינה – מספיק לעשות צעד אחד קדימה כדי שיתקיים מעשה גבורה.
מסר כזה, ניתן לקחת אינו לאורך כל השנה- קשה? בואו נעשה עוד צעד אחד קדימה, פשוט כי הם עשו, ובמצבים הרבה יותר קשים.
מצעד הגבורה מטמיע את אותו מסר בתוך העשייה החברתית, בצורה אקטיבית. אלפי אנשים שנרתמים במהלך השנה להתנדבויות מעצימות, כי זוכרים את ההתגברות במצבים בלתי אפשריים, וככה גם אנחנו יכולים להתגבר על קשיי היומיום, ולהתנדב איתם ולמענם, קהילה שיוצרת למען הקהילה.
שאלתם את עצמכם מה יקרה ביום שלא יהיו שורדים?
אם נעשה את העבודה טוב מספיק, נצליח להגיע למצב בו אנו מטמיעים את זיכרון השואה בעשייה החברתית, התנדבות שאינה רק התנדבות, התנדבות שהיא שימור של זיכרון השואה – של הסיפור של כולנו, מאירופה, דרך צפון אפריקה ועד לשורד השואה האתיופי. בדיוק כפי שיציאת מצרים מחברת בין כולנו, כך גם הטראומה הזאת, כי היטלר לא הבחין בין יהודי שחום או לבן. יהודי הוא יהודי, והוא בן מוות.
אז עכשיו זה הזמן שלנו להעביר את המסר. לספר לכל העולם, שבמצבי משבר גדולים אנחנו יכולים להתגבר, לעשות למען האחר ולחשוב על האחר. כי מי שמצליח לייצר כל כך הרבה אופטימיות ביחס ליכולת לשרוד, יודע לוותר קצת מעצמו, גם בלי לדעת איך היא או הוא יסתדרו.
בעינינו זו בדיוק המשמעות של גבורה, שלושה מרכיבים קטנים שמתכנסים לפעולה אחת פשוטה: (1) אופטימיות (2) אקטיביות (3) אחדות (סולידריות).
שיח הגבורה היומיומית שטבוע בנו כל כך עמוק (איזהו הגיבור הכובש את יצרו, גבר, גברת, ועוד'), הוא שמאפיין אותנו מאז ומעולם. הוא גם חלק משמעותי ב-DNA היזמי של אומת הסטארטאפ. אופטימיות ואקטיביות הם בדיוק המאפיינים של כל יזמ/ית מוצלחים.
האקתון הגבורה לא נועד רק לייצר קוד – האקתון הגבורה הוא דרך לחבר ולקשר. זוהי דרך להגיד לאומות העולם, בואו ניצור ביחד אוקיינוס כחול של עשייה, כי היופי בטכנולוגיה טמון בכך שהיא מייצרת יותר. 1 ועוד 1, לא שווה רק 2, אלא פתאום רעיון חדש שיוצר עוד, שפע שנובע מכך שהצלחנו להתגבר על מכשולים, לעשות וליצור משהו חדש.
זהו המסר שאנחנו רוצים לחלוק עם עמי העולם – בואו נזכור יחד שאפשר להתגבר על הקשיים ולחשוב על האחר, להיות גיבורים וגיבורות – בדיוק כמו שהם היו!