שיחה עם מתנאל היפש, בוגר OPEN ומנכ"ל Plantell
מתנאל היפש (31) מסיים בקרוב את הדרך הארוכה לדוקטורט במדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות. במסגרת מחקרו במעבדה של ד"ר שילה רוזנווסר, קידם מתנאל שיטה לזיהוי עקה ומצוקה בצמחים בשלב ראשוני ומוקדם, בו הפגיעה בצמח עוד לא באה לידי ביטוי ולא מציגה סממנים חיצוניים ויזואליים.
בשנת 2021 הסיר צוות המעבדה את החלוקים, והצטרף ל-OPEN - תכנית הדגל של ASPER-HUJI Innovate לפיתוח סטארט-אפים באוניברסיטה העברית, שם נולד Plantell, סטארט-אפ בהובלתם של מתנאל, ד"ר רוזנווסר וד"ר נרדי למפל - שמטרתו לדבר עם צמחים ולפתח חומרים ביולוגיים העוזרים לגידול הצמח, מצמצמים פגיעה בצמח והופכים את הצלחת שלנו לבריאה יותר.
נפגשנו עם מתנאל לשוחח על מחקר, הקושי שבאפליקטיביות, תכניות עסקיות וחלבונים פלורסנטים.
מתנאל, אשמח שתספר לי קצת על עצמך.
"אני מתנאל היפש, בן 31, במקור מתל אביב, נשוי טרי וגר כיום ברחובות ליד הפקולטה עם אשתי היפה, קסם. אני חוקר במעבדה של ד"ר שילה רוזנווסר ונמצא בשלבי סיום של מסלול ישיר לדוקטורט. ללימודים בפקולטה הגעתי מאהבה לביולוגיה, אני לא בא ממשפחה חקלאית או בעל קשר ארוך לחקלאות - נטו אהבה למקצוע."
אז מה אתה חוקר במעבדה?
"בשנות ה-60 חוקרים גילו חלבון בשם GFP שהם ראשי התיבות של Green Fluorescent Protein - חלבון שמקורו ממדוזה ומפיץ אור פלאורוסנטי ירוק באורכי גל ספציפים. ב-2008 העונק לחוקרים פרס נובל על תגלית זו. בשנת 2004 נעשה שינוי ברצף הגנטי של החלבון בצורה שמאפשרת יכולת זיהוי לרדיקלים חופשיים - מולקולות שמעידות על בעיות בתפקוד הצמח.
כיום אנחנו יכולים להכניס את הGFP לצמח בעזרת הנדסה גנטית, ולנטר בעזרתו את פעילות האברונים השונים בתא הצמחי ולהתריע על עקה (סטרס), עוד לפני שהיא פוגעת בצמח. עקה יכולה להתבטא במחסור במים, תקיפה של פתוגניים (מחוללי מחלות), מזיקים ועוד גורמים נוספים שלא בהכרח ניתן לאתר בעין או בכלים המדעיים הקיימים כיום.
חקלאות ביולוגית מדייקת.
"כן, בהחלט! הצמח בעצם אומר לך איך לטפל בו. לדוגמא, טיפול מונע בכימשון בתפוחי אדמה. הכימשון היא מחלה קשה הנגרמת מהתבססות של פתוגן, וגורמת לתמותה מהירה מאוד של צמחי תפוחי האדמה ובכך לא ניתן להגיע ליבול מספק (המחלה גרמה לרעב הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19 ולמותם של בין 700,000 למיליון אנשים). בעזרת המחקר אנחנו יכולים לצלם בעזרת ציוד מיוחד את הצמח בצורה שלא פוגעת בו ובאיזו תכיפות שאנחנו רוצים ולהגיע לזיהוי מוקדם של הכימשון על גבי העלה, לפני שהיא באה לידי ביטוי ומחסלת את הפקעת - זיהוי מוקדם יכול למנוע מגפה ורעב, וגם לחסוך לחקלאים הרבה כסף."
מתוך המחקר והעבודה במעבדה הגעתם להקמה של הסטארט-אפ Plantell, מה הוביל אתכם ל- OPEN? ועם איזה צוות?
"הצוות של Plantell הוא הצוות של המעבדה. החוקר הראשי ד"ר שילה רוזנווסר, הוא ה-CTO של החברה, ועובד על הטכנולוגיה של החיישן מעל 20 שנה, עוד מהמחקר לדוקטורט שלו. ד"ר נרדי למפל, עמיתת המחקר במעבדה היא ה-COO, ואני מתפקד כמנכ"ל החברה.
אנחנו צוות מאוד מדעי, שמכיר את המחקר לעומק. ידענו שיש למחקר שלנו פוטנציאל מטורף שצריך להוציא החוצה - יש לנו תקשורת ישירה עם הצמח! אז, רצינו להגיע למקום שייתן לנו כלים לעשות את הקפיצה מהאקדמיה לתעשיה. הכרתי את יותם זך, שהוביל בזמנו את OPEN. יותם ערך כנס אוריינטציה למרכז והגיע לפקולטה לחקלאות מגובה בפרופ' עודד שוסיוב (חוקר ויזם סדרתי) ודיבר אלינו בשפה שלנו (החוקרים והמדענים). בסוף ההרצאה ניגשתי ליותם וסיפרתי לו על המחקר שעומד אצלנו "על המדף" ורק מחכה לצאת החוצה.
מה היה התהליך מאותו רגע ועד שהסטארט-אפ התגבש?
"קודם כל נרשמנו עם הפרויקט והצוות ל-OPEN. עברנו וועדות פנימיות ולאחר מכן וועדות חיצונית שעזרו לנו להבין איך עולם היזמות עובד - מי נגד מי ואיך. משם ממש עברנו לכיתת לימוד ולמדנו איך לעשות ולדבר יזמות, אפשר לקרוא לזה יזמות 101. עכשיו, הלימודים ב-OPEN הם לא ב'אוויר' - אתה לוקח את המחקר ואת העבודה שלך ומבין בדיוק את הפוטנציאל העסקי, מה צריך לעבור כדיי לשכנע משקיעים, מנחים, עבודה עם גרפיקאים על מיתוג המוצר,MVP(מוצר בר-קיימא מינימלי), פיצ' ועוד. הכל כדיי לקדם את העבודה שלך. הרגשנו שאנחנו נמצאים בעולם מקביל של יזמות מול המחקר במעבדה, בדרך כלל אין התנגשות בין העולמות. ב- OPEN הרגשנו שבכל שיעור אנחנו לומדים משהו חדש ועוברים קפיצה קדימה."
אתה מרגיש שהאוכלוסייה המדעית חוששת מהמעבר הזה? הקפיצה בין המעבדה לתעשייה?
"הרבה חוקרים חוששים מיזמות מפחד שהאפליקטיביות 'תוזיל' את המחקר שלהם. הפקולטה לחקלאות היא במהותה מקום אפליקטיבי יותר מפקולטות אחרות, אך בכל מוסד מחקרי יש חשש מהכנסת גורמים עסקיים, שלא בהכרח מבינים את גבולות המחקר ואת המדע, אל תוך המעבדה.
לצורך העניין, לפעמים צריך להסביר - מה שעובד טוב במבחנה במעבדה, לא יעבוד בהכרח בשדה של 1000 דונם (לדוגמא).
בעיני, המקום של OPEN הוא להנגיש לחוקרים את המעבר לתעשייה - להתאים את המחקר המדעי בזמן שלך ובגבולות שלך ולהפוך למוצר בתוך גבולות ברורים ושליטה. בסוף, OPEN מיועד בעיקר לחוקרים - אנשים שלא בהכרח באים מרקע יזמי ועלולים אפילו לחשוש מהיזמות. יש היום המון מחקרים שצריכים לצאת החוצה והליווי הזה יכול להועיל להם.
לסיכום, איפה Plantell עומדת כרגע? איך נראה המוצר, ומה התכניות לעתיד?
"התהליך עם OPEN גרם לנו להבין שאנחנו צריכים לשנות הרבה פעמים את התכנית. אתה יכול להגיע עם רעיון מצוין ומגובש, אבל הדברים לא תמיד עובדים בצורה שאתה מצפה שיעבדו. ל-Plantell יש יכולת חישה מדויקת, וכוח לתקשר עם צמחים. אנחנו כרגע בתהליך POC (הוכחת היתכנות) שמטרתו להפוך את Plantell לחברה המייצרת את חומרי העתיד לחקלאות - להוציא את הכימיה ולהכניס את הביולוגיה.
אנחנו רוצים להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדיי לייצר חומרים שטובים לצמח ויהפכו את הצלחת שלנו לבריאה יותר. סיימנו את OPEN רק לפני שנתיים ויש המון מה לעשות בדרך. אנחנו רוצים להיות חברה עצמאית וחזקה בישראל - החודשים האחרונים הראו לנו שישראל צריכה חקלאות עצמאית, חזקה ובריאה, ואנחנו נשמח לפעול בישראל ולהעסיק עובדים באזורי פיתוח. העוטף הוא ה"אסם" של המדינה וצריך לתמוך בחקלאות המקומית-ישראלית. זה כרגע עדיין חלום, אבל אנחנו מתקדמים לשם."
עוד כמה מילים לסיכום?
"היה ממש כיף לדבר, מקווה שהדרך שאנחנו עושים תביא עוד מאסטרנטים, דוקטורנטים, חוקרים וסטודנטים ללכת עם הרעיונות ההזויים שלהם ולפתח אותם ושהסטראט-אפ ניישן תמשיך לצמוח."
